ברוכים הבאים למרכז המידע

הרשמה למרכז המידע

הרשמה למרכז מידע

אחת לחודש נשלח לך ניוזלטר מרוכז עם עדכונים ומאמרים חדשים


לחיפוש בטקסט חופשי במרכז המידע הקלידו מילות חיפוש בתיבה
מרכז המידע  > כולסטרול, סטטינים ומחלות לב תופעות לוואי מזיקות של שימוש בסטטינים- מחקר חדש 
9
10/10/2013 | 

תופעות לוואי מזיקות של שימוש בסטטינים- מחקר חדש

מחקר אפידמיולוגי חדש ענק שכלל 2 מיליון מטופלים בווילס הוכיח כי נזקי הסטטינים הם גדולים ומוחשיים. הנזקים האופיניים ביותר הם ניוון שרירים בינוני וחמור, אי ספיקת כליות חמורה ואי תפקוד כבד בינוני וחמור. הטענות על תועלת נלווית אפשרית לשימוש בסטטינים הופרכו ברובם, מלבד הקטנה מזערית בסיכון לסרטן הוושט.

המחקר בדק את כל סוגי הסטטינים שהיו בשימוש בווילס בתקופת המחקר. ההשפעות של סוגי הסטטינים הדומים היו דומות אם כי לא זהות מבחינת הסיכון לחלות במחלות מסוימות. העליה בסיכון ברוב המקרים הינה תלוית מינון, כלומר שימוש ארוך יותר ובמינון גבוה יותר העלה את הסיכון יותר.
תקציר הממצאים -העליה בסיכון לעומת אדם שלא מטופל בסטטינים בעל מצב בריאותי דומה

  • עליה של 400% עד 600% בסיכון לחלות בניוון שרירים חמור לסוגי הסטטינים השונים.
  • עליה של כ60% בסיכון לחלות ב כשל כליות חמור
  • עליה של כ30% בסיכון לחלות בקטרקט
  • עליה של 20% עד 100% לחלות בחוסר תפקוד כבד חמור

מענין שהמחקר לא מציין, כי כנראה לא בדק, האם השימוש בסטטינים הוריד את מספר החולים במחלות לב או את מספר המתים מהתקפות לב בקרב משתמשי הסטטינים לעומת הלא מטופלים. המחקר נותן רפרנס למחקרים אחרים שהראו מה התועלת של שימוש בסטטינים.

התוצאות מבחינה מספרית:

  • על כל 10,000 גברים (תוצאות מעט שונות אבל במגמה דומה בנשים) שטופלו בסטטינים כתוצאה ישירה מהטיפול:
  • 22 לקו בכשל כליה חמור (מחלה מסכנת חיים)
  • 151 לקו בקטרקט 64
  • לקו בכשל כבד חמור (מחלה מסכנת חיים) 95
  • לקו בניוון שרירים חמור (מחלה משתקת ומורידה איכות חיים שבסופה עלול שריר הלב לקרוס)
  • ב 228 נמנע מחלת לב (ממצא זה כאמור לא מגיע מהמחקר הזה אלא ממחקר אחר, כלומר אין הוכחה שבאוכלוסית המחקר היתה תועלת לבבית כלשהי)
  • ממצא מענין נוסף ופתח לתקווה- הסיכון למחלות הנ”ל הינו הפיך עם הפסקת השימוש בסטטינים. זמן ההחלמה הינו בין שנה ל 3 שנים והוא תלוי במשך השימוש בעבר בסטטין. כלומר הפסקת השימוש והתמדה באי שימוש לפרק זמן של עד 3 שנים מחזירה את גלגל הסיכון אחורה לרמה הזהה לסיכון של האוכלוסיה הכללית.

פרשנות שלי, גיא:
מכיוון שהתועלת של סטטינים במניעת מחלת לב ידועה כנובעת ממניעת דלקת כלי הדם ולא מהורדת כולסטרול הרי שברור שכל דרך אחרת למניעת דלקת הינה עדיפה במידה והיא אינה מלווה בתופעות לוואי כה חמורות כמו סטטינים. להיפך סביר מאד שכל התופעות השליליות הכרוכות בצריכת סטטינים הינן עקב הורדה מלאכותית של רמת הכוסטרול שהינו חומר גלם בסיסי לכל ההורמונים בגוף, וביחוד לסטרואידים האנבוליים האחראים על בנייה וחידוש רקמת השריר, מה שמסביר מדוע שימוש בסטטינים והורדת כולסטרול גורם לניוון שירירים. צריכת אומגה 3 בצורת שמן דגים במינון מתאים מונעת את הדלקת המדוברת ללא שום תופעות לוואי.

תקציר ותרגום ע”י אומגה 3 גליל. למאמר המלא

Read Full Text
Unintended effects of statins in men and women in England and Wales: population based cohort study using the QResearch database
Julia Hippisley-Cox, professor of clinical epidemiology and general practice, Carol Coupland, associate professor in medical statistics
ABSTRACT
Objective To quantify the unintended effects of statins according to type, dose, and duration of use.
Design Prospective open cohort study using routinely collected data.
Setting 368 general practices in England and Wales supplying data to the QResearch database.
Participants 2 004 692 patients aged 30-84 years of whom 225 922 (10.7%) were new users of statins:
159 790 (70.7%) were prescribed simvastatin, 50 328 (22.3%) atorvastatin, 8103 (3.6%) pravastatin, 4497 (1.9%) rosuvastatin, and 3204 (1.4%) fluvastatin.
Methods Cox proportional hazards models were used to estimate effects of statin type, dose, and duration of use. The number needed to treat (NNT) or number needed to harm (NNH) were calculated and numbers of additional or fewer cases estimated for 10 000 treated patients.
Main outcome measure First recorded occurrence of cardiovascular disease, moderate or serious myopathic events, moderate or serious liver dysfunction, acute renal failure, venous thromboembolism, Parkinson’s disease, dementia, rheumatoid arthritis, cataract, osteoporotic fracture, gastric cancer, oesophageal cancer, colon cancer, lung cancer, melanoma, renal cancer, breast cancer, or prostate cancer.
Results Individual statins were not significantly associated with risk of Parkinson’s disease, rheumatoid arthritis, venous thromboembolism, dementia, osteoporotic fracture, gastric cancer, colon cancer, lung cancer, melanoma, renal cancer, breast cancer, or prostate cancer. Statin use was associated with decreased risks of oesophageal cancer but increased risks of moderate or serious liver dysfunction, acute renal failure, moderate or serious myopathy, and cataract. Adverse effects were similar across statin types for each outcome except liver dysfunction where risks were highest for fluvastatin. A dose-response effect was apparent for acute renal failure and liver dysfunction. All increased risks persisted during treatment and were highest in the first year. After stopping treatment the risk of cataract returned to normal within a year in men and women. Risk of oesophageal cancer returned to normal within a year in women and within 1-3 years in men. Risk of acute renal failure returned to normal within 1-3 years in men and women, and liver dysfunction within 1-3 years in women and from three years in men. Based on the 20% threshold for cardiovascular risk, for women the NNT with any statin to prevent one case of cardiovascular disease over five years was 37 (95% confidence interval 27 to 64)and for oesophageal cancer was 1266 (850 to 3460) and for men the respective values were 33 (24 to 57) and 1082 (711 to 2807). In women the NNH for an additional case of acute renal failure over five years was 434 (284 to 783), of moderate or severe myopathy was 259 (186 to 375), of moderate or severe liver dysfunction was 136 (109 to 175), and of cataract was 33 (28 to 38). Overall, the NNHs and NNTs for men were similar to those for women, except for myopathy where the NNH was 91 (74 to 112).
Conclusions Claims of unintended benefits of statins, except for oesophageal cancer, remain unsubstantiated, although potential adverse effects at population level were confirmed and quantified. Further studies are needed to develop utilities to individualise the risks so that patients at highest risk of adverse events can be monitored closely.

9 תגובות

  1. מעניין מאוד

  2. המיידע כאן חשוב מאוד מפני שהרופאים לוחצים על החולים לקחת סטטינים.

    • שלום שגית.
      תודה על תגובתך. מדי יום מתקשרים אלינו אנשים שהרופאים לחצו עליהם לקחת סטטינים- חלק לוקחים אך בחוסר רצון וחלק מעזים להתנגד או שכבר חוו את תופעות הלוואי של הסטטינים.
      אנחנו נשמח לכל עזרה להפיץ את המידע הזה לקהל הרחב שהממסד הרפואי לא מספר לו הכל… תרגישי חופשי לשתף.
      שבוע טוב, אור

  3. מעניין מאוד. הרופאה שלי לוחצת עליי כבר שנה לקחת. עד עכשיו עמדתי בלחץ וטענתי שאני לא לוקח תרופות קבועות כי לטווח ארוך הן גורמות לנזקים שאף אחד לא יודע עדיין. היא ביקשה הוכחות איפה קראתי ומאיפה אני יודע וכו’. אז תודה על המאמר ותודה למלי לוי שהפנתה אותי אל המאמר הזה.
    ואני אחיה עם ה 160 שיש לי. ללא תרופות

    • תודה רן
      אשמח אם תפיץ את הבשורה למי שאתה יכול כי מגיפת הסטטינים הורגת אותנו
      גיא

  4. הנתונים החשובים ביותר במחקר הם ה NNT, NNH.
    למי שלא מכיר:
    NNT- מספר האנשים שצריכים לקחת טיפול כדי שאחד מהם יפיק תועלת
    NNH מספר האנשים שצריכים לקחת טיפול כדי שאחד מהם יינזק
    במחקר שצוטט כאן , ה NNT היה 37 לחמש שנים. זה נחשב מספר מצויין. המשמעות שלו- שאם נטפל ב 37 איש בסטטין, נמנא התקף לב (או מוות, או שבץ מוחי) אחד תוך חמש שנים.
    ה NNH לנזק משמעותי היה גדול הרבה יותר (המשמעות היא שהתועלת עולה על הנזק): למשל 434 עבור אי ספיקת כליה, 259 עבור פגיעה בינונית או חמורה בשריר.
    המשמעות היא כזו: עבור כל 500 איש שמקבלים סטטין, בערך 12 איש ינצלו מהתקף לב או מוות לבבי, אדם אחד ילקה בבעיית כליה, ושני אנשים יחוו פגיעה בינונית או חמורה בשריר.
    כעת כל אחד יעשה את החשבון שלו. כמובן שאם הסיכון להתקף לב הוא גבוה (למשל סכרת, עישון, התקף לב בעבר) יש תועלת רבה יותר לטיפול בסטטינים, יחסית למטופלי מחקר זה שכללו גם אנשים בסיכון נמוך.
    אגב, NNT חושב גם עבור אומגה 3 במחקרים שונים, למתעניינים, אפשר לראות כאן:
    http://www.medscape.com/viewarticle/582573
    שמח מאוד , כרופא משפחה, על ההזדמנות להעשיר את הידע של המטופלים כדי שכל אחד יוכל לבצע החלטה מושכלת, לא תחת לחץ אלא בזכות ידע, שיקול דעת והתייחסות כל אחד לערכים, לתקוות ולפחדים האישיים שלו ולאו דווקא לפחדיהם של הרופאים….

    • תודה לרופא המשפחה בגליל על תגובתך
      אישרתי אותה למרות שאתה בעילום שם (מדוע?) מכיוון שאני כל כך שמח שרופא אמיתי קורא את האתר ומגיב בו.
      אני כמובן לא מקבל את דעתך שטיפול בסטטינים הוא מצוין או אפילו סביר. אשתדל להעלות במרכז המידע שלנו בקרוב עוד מחקרים ומטא מחקרים שהתפרסמו בשבועות האחרונים על הנזקים החמורים של הסטטינים ועל כך שהם גורמי סיכון משמעותיים במחלות נוספות כמו סכרת פרקינסון וסרטן ואפילו מגבירים את הסיכון לתמותה ממחלות לב כתוצאה מהורדת הכולסטרול
      כמובן שכל קורא יעשה את החשבון של עצמו וביחוד אני ממליץ לקוראי האנגלית לקרוא את המסקנות באנגלית של המחקר הזה….
      בברכה
      גיא

  5. האם אפשר לקבל מידע על אומגה 3 והשפעתו על שומנים בדם? אני לאחר אירוע לב וסרבנית סטטינים (בהמלצת רופא המשפחה שלי ובניגוד לדעת הקדיולוגית). האם נטילת אומגה 3 יכולה להחליף את הסטטינים? אציין שאין לי בעיית כולסטורול…

    תודה.

    • שלום עינת.
      אני מברך אותך על סרבנות הסטטינים. כל יום אני מקבל מחקרים חדשים על נזקי הסטטינים. בספריה שלי כרגע יש מחקרים חדשים מהשנה שנתיים האחרונות המראים שסטטינים גורמים באופן ישיר למחלות הבאות: תחלואה לבבית (הגברת הסיכון למות מהתקפת לב), סכרת סוג 2 (הגברה משמעותית מאד של הסיכון), פרקינסון, סרטנים (מידע עדיין לא מובהק אבל יש מגמה) וכמובן לניוון שרירים וביחוד שרירי הגפיים ושריר הלב בגלל שסטטינים חוסמים יצור של Q10 שהוא נוגד חימצון חיוני לשריר הלב. כמו כן ישנם עשרות אלפי דיווחים ל FDA על תופעות לוואי של אבדן זיכרון וטשטוש. כל המחקרים שהראו לכאורה על ירידת בתחלואה לבבית הציגו את הנתונים בצורה מוטה- האנשים מתו יותר מסיבות אחרות (בעקבות נטילת הסטטינים) ולא הגיעו לשלב של תמותה מתחלואה לבבית ואת זה הציגו במחקרים. כ
      לגבי ההשפעה של אומגה על שומנים בדם היא לא חד ערכית. היא כמעט תמיד מעלה HDL ובדרך כלל לא משפיעה על LDL. אבל זה באמת לא חשוב. מדידה של כולסטרול , טריגליצרידים , LDL ו HDL היא בדיקה מיותרת. אני כבר שנים לא בודק וגם בני משפחתי לא. זה פשוט לא מענין אלא אם כן יש לך כולסטרול נמוך מ200 ואז הסיכון שלך לתחלואה מכל הסוגים עולה מאד ואז כדאי לצרוך הרבה שומן רווי ביצים ופירות ים כדי להגיע לערך הנורמלי לאשה שהוא לא פחות מ 250 כולסטרול כללי (עד סוף שנות ה60 הערך המינימלי לאשה היה 200 והממוצע או המטרה היתה 250.
      אם את רוצה לבצע בדיקה שתלמד אותך על הסיכון לארוע לבבי נוסף אני ממליץ על בדיקת אינדקס אומגה 3 בדם כאן https://www.mimoona.co.il/Projects/2569&reffID=12854
      בברכה
      גיא

אהבתם את הפוסט? נשמח לשמוע אתכם


שש + 3 =