ברוכים הבאים למרכז המידע

הרשמה למרכז המידע

הרשמה למרכז מידע

אחת לחודש נשלח לך ניוזלטר מרוכז עם עדכונים ומאמרים חדשים


לחיפוש בטקסט חופשי במרכז המידע הקלידו מילות חיפוש בתיבה
מרכז המידע  > הריון ופוריות השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון 
0
25/11/2013 | 

השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון

השפעת גורמי תזונה בהריון וסיבוכי הריון
השפעת גורמי תזונה בהריון על סיבוכי הריון: תוצאות ראשוניות ממחקר האוכלוסייה אם וילד MoBa בנורווגיה
מחקר MoBa הינו מחקר אוכלוסיה גדול שנערך בין השנים 1999 ל2008 על 90,000 נשים עם 107,000 הריונות ו 108,000 ילדים. המחקר אסף מידע תזונתי רב על התנהגות הנשים לפני ובמהלך ההריון וכמו כן מידע על מצבן המטבולי. מחקרים רבים נערכים על מאגר המידע שנאסף ועוד יאסף בעתיד כאשר יעקבו אחר הילדים מאוכלוסיה זו.
מצורף תקציר (מתורגם לעברית על ידי גיא).
דו”ח זה הינו דו”ח ראשוני לגבי מספר סיבוכי הריון נפוצים:

  1. לידה מוקדמת
  2. רעלת הריונית (פריאקלמפסיה)
  3. עיכוב גידול של העובר
  4. האם תיסוף חומצה פולית עוזר או מזיק?

כאמור נוצר מאגר מידע גדול וכעת מתבצעים ניתוחים סטטיסטיים אשר יתפרסמו עם הזמן ומהלך השנים הקרובות.
בדו”ח מתוארים מספר ממצאים מעניינים (לא מופיעים בתקציר באנגלית להלן אבל מופיעים בטקסט המלא):

לידה מוקדמת

  • תזונה עשירה בירקות ופירות ודגים אך דלה (מוגבלת) בשומן ביצים ובשר (מה שהמחברים מתארים כתזונה ים תיכונית) לא הורידה את הסיכון ללידה מוקדמת (!!!)
  • לעומת זאת נשים שאכלו הרבה דגים (מעל פעמיים בשבוע) אבל לא אכלו תזונה ים תיכונית (כלומר לא נמנעו מבשר ביצים ושומן) נהנו מסיכון נמוך משמעותית ללידה מוקדמת.

רעלת הריון

  • אכילת מזון מעובד העלתה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
  • אכילת ירקות והמנעות ממזון מעובד הורידה משמעותית את הסיכון לרעלת הריון
  • המחברים מסבירים זאת בנוכחות של סוכר רב ומחסור באנטיאוקסידנטים במזון המעובד ולעומת זאת שפע של פחמימות מורכבות (“סיבים”) וויטמינים בירקות ופירות.
  • צריכת ויטמין D בזמן ההריון הורידה משמעותית (עד 26%) את הסיכון לרעלת הריון. הירידה בסיכון היתה תלוית מינון. צריכת ויטמין D גם לפני ההריון וגם במהלך ההריון הפחית את הסיכון לרעלת הריון ב 29% !!!
  • המינון שנדרש להפחתה הכי משמעותית הינו הרבה מעבר למינון המומלץ על ידי משרד הבריאות הנרווגי. מסקנת החוקרים היא שהמלצות משרד הבריאות לגבי נשים בהריון הן נמוכות מדי.

חומצה פולית

  • תיסוף חומצה פולית לא הוריד את הסיכון לעיכוב בגדילת העובר
  • תיסוף חומצה פולית העלה את הסיכון למחלות דרכי הנשימה בגיל צעיר. החוקרים מזכירים מחקר אוסטרלי שמצא סיכון משמעותי בתיסוף חומצה פולית לאסטמה בגיל הילדות וגם לאסטמה קבועה (ואני מזכיר שכבר הרבה זמן אנחנו ממליצים לא לתסף חומצה פולית בהריון כי הנזקים שלה עולים בהרבה על הסיכון לתסמונת של neural tube אותה היא באה למנוע לכאורה, מה עוד שפולאת מצוי בירקות רבים)


לדו”ח המלא לחץ כאן

Effect of dietary factors in pregnancy on risk of pregnancy complications: results from the Norwegian Mother and Child Cohort Study1–4
Helle Margrete Meltzer, Anne Lise Brantsæter, Roy M Nilsen, Per Magnus, Jan Alexander, and Margareta Haugen
ABSTRACT
There has been a thrilling development and profound changes in our understanding of the effect of fetal nutrition on the development and health of the child. The Norwegian Mother and Child Cohort Study (MoBa) is an ongoing nationwide population-based pregnancy cohort
study that between 1999 and 2008 recruited 90,723 women with106,981 pregnancies and 108,487 children. The objective of MoBa is to test specific etiologic hypotheses by estimating the association between exposures and diseases with a special focus on disorders that may originate in early life. An important aspect in this regard is maternal diet and nutritional status during pregnancy. Nutritional factors have long been considered to be important determinants of maternal and fetal health, and dietary information is currently being collected in a number of pregnancy cohorts in Europe and the United States. Thus far, pregnancy complications studied in MoBa are preterm birth, preeclampsia, and fetal growth; and the aim of this article is to report results of recently published studies of dietary factors in relation to these outcomes. Numerous studies are planned using MoBa data, and the aim is to add to the knowledge of the interplay between dietary factors, nonnutrients, and toxic dietary substances and epigenetic modulation on fetal development and health later in life. Am J Clin Nutr doi: 10.3945/ajcn.110.001248.

אהבתם את הפוסט? נשמח לשמוע אתכם


שש − 1 =