בס"ד
סיכום ותרגום ע"י: תו בוטבול, B.Sc., דיאטנית קלינית וביולוגית, מו"פ אומגה גליל.
Uysal N, Kizildag S, Yuce Z, et al. Timeline (Bioavailability) of Magnesium Compounds in Hours: Which Magnesium Compound Works Best?. Biol Trace Elem Res. 2019;187(1):128-136.
המגנזיום הינו מינרל חיוני לתפקוד תקין של התאים בגופינו. הוא המינרל הרביעי בשכיחותו בגוף ושני בשכיחותו בתאים. התפלגות המגנזיום בגוף היא 50-60% בעצמות, 20% בשרירי השלד 19% ברקמות האחרות ופחות מ1% בנוזל החוץ תאי.
המגנזיום חיוני לפעילות תקינה של מע' הלב וכלי הדם, מסייע בשמירה על קצב לב תקין וויסות לחץ הדם. הוא חיוני למערכת השרירים, מסייע במנגנון התכווצות והרפיה של השרירים. ובמערכת העצבים המגנזיום חוצה את מחסום הדם-מוח ומסייע בתהליכים עצביים במוח.
המגנזיום מעורב בתהליכים חיוניים המתרחשים בתוך התאים, כך למשל משמש כקו-פקטור חשוב במטבוליזם של מטבע האנרגיה (ATP) בכך שהוא קשור אליו ופועל כזרז. מטבוליזם תקין של ATP הכרחי וקשור להתכווצות והרפיית השרירים, לתפקוד נוירולוגי תקין ושחרור נוירוטרנסמיטורים.
כאשר יש מחסור במגנזיום, התופעה הכי שכיחה שאנו רואים כיום היא התכווצות השרירים הנקראת muscle cramps הנפוצה בעיקר אצל ספורטאים ונשים בהריון.
תופעות נוספות שנראה במחסור במגנזיום הן הפרעות בקצב לב, שינוי בלחץ הדם, במערכת הקרישה, בעצמות והפרעות פסיכולוגיות פיזיות כגון חרדה ודיכאון.
תוספי המגנזיום הקיימים היום בשוק מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות. מגנזיום הקשור למולקולה אורגנית ומגנזיום הקשור למולקולה אנאורגנית.
מולקולות אורגניות הקשורות למגנזיום יוצרות מבנה Chelated (קשור) (איור 1)
מבנה בו קשר כימי בין מולקולה אנאורגנית (במקרה זה יון המגנזיום) לבין מולקולה אורגנית (חומצת אמינו או חומצת שומן) יוצר שני קשרים או יותר ליצירת מבנה טבעת. המולקולה האורגנית מחזיקה את המינרל ופועלת כגדר להגנה עליו מפני אינטראקציות שליליות עם חומרים אחרים. כמו כן, משמשת ככלי תחבורה המאפשר חדירות טובה יותר לרקמות. מחקרים מראים כי מבנה זה מביא לספיגה יותר טובה של המגנזיום במחזור הדם והגברה של הזמינות הביולוגית ברקמות ייעודיות.
איור 1 – המבנה הכימי המרחבי של מולקולות קשורות במלואן בין המינרל לחומצה האורגנית
צורות מגנזיום אורגניות כוללות את: מגנזיום טאורט, מגנזיום גליצינט, מגנזיום אורוטט, מגנזיום אספרטט, מגנזיום מלאט, מגנזיום אסקרובט, מגנזיום לקטט, מגנזיום ציטראט, מגנזיום טריאונט.
צורות מגנזיום אנאורגניות כוללות את : מגנזיום אוקסיד, מגנזיום כלוריד, מגנזיום הידרוקסיד, מגנזיום סולפט ומגנזיום קרבונט. המכנה המשותף בין כולן הוא קשירת המגנזיום לתרכובת אנאורגנית שזוהי תרכובת שנוצרת בתהליך טבעי ולרוב בעלת מבנה מולקולרי אחיד. מגנזיום בצורת מלח אנאורגני הופך ליון בתמיסה מימית במעיים ובכך עלול לגרום להפרעות עיכול ולעיכוב בספיגת מים במעי הגס מה שעלול להוביל ליציאות רכות ואף שלשול.
מחקרים מראים כי מגנזיום המקושר לחומצת האמינו טאורין הוא בעל ספיגה וזמינות ביולוגית הטובה ביותר כיוון שהוא יעיל יותר במעבר של מחסום הדם- מוח והגעתו לתאי העצב במוח.
מחקר של Nazan Uysal et al., משנת 2018 בהוצאת Springer science + business media בחן את הזמינות הביולוגית של מגנזיום במשך כמה שעות לאחר לקיחת תוספי מגנזיום שונים, ברקמות שונות בגוף עכברים.
מטרת המחקר הייתה לבצע מבחן השוואתי של הזמינות הביולוגית** של מגנזיום לאחר לקיחה של תוסף מגנזיום המקושר לחומצה האורגנית ציטראט או לחומצת האמינו טאורין (אצטיל טאורט) או לחומצה מאלית (מלאט) לעומת לקיחה של תוסף מגנזיום אנאורגני מסוג מגנזיום אוקסיד או מגנזיום סולפט ברקמות שונות.
במחקר היו 49 עכברים שחולקו ל6 קבוצות שוות של 7 עכברים. קבוצה אחת היא קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו ושאר הקבוצות קיבלו כל אחת תוסף מגנזיום בתרכובת שונה ובמינון שחושב לכל עכבר לפי 400mg\70kg (*יש לזכור כי ידוע מספרות כי המטבוליזם של עכברים מהיר לפחות פי 10 ממטבוליזם של בני אדם ולכן לצורך השוואה המינון לאדם הוא כ40 מ"ג במקרה זה) . כולם קיבלו את התוספים באותו הזמן ולאחר שעה, שעתיים וארבע שעות נלקחו דגימות דם. בשעה 6 נעשו מבחני התנהגות שבדקו התנהגות ספונטנית אקטיבית טבעית לעומת התנהגות חרדתית. בשעה 8 לאחר לקיחת התוסף בחנו את המוח ושרירי השלד על מנת לראות זמינות ביולוגית ברקמות. (איור 2).
איור 2 – מהלך המחקר בציר הזמן
תוצאות המחקר
- לפי טבלה מס 1 ניתן לראות כי זמינות המגנזיום הגבוהה ביותר במוח נמצאת באופן מובהק בקבוצה שקיבלה מגנזיום טאורט.
- בגרף a ו b באיור מס' 3 ניתן לראות כי העכברים אשר קיבלו מגנזיום טאורט הראו פחות התנהגות חרדתית באופן מובהק ויותר התנהגות ספונטנית טבעית אקטיבית.
- נמצא קשר חזק בין רמות המגנזיום במוח העכברים לבין ההתנהגות שלהם. ככל שרמות המגנזיום במוח היו גבוהות יותר, כך נשארו העכברים יותר זמן במבחני ההתנהגות והראו התנהגות יותר ספונטנית טבעית ופחות חרדתית.
טבלה 1- תוצאות מבחני ההתנהגות של העכברים לאחר קבלת תרכובות מגנזיום שונות ורמות המגנזיום ברקמות לאחר 8 שעות מצריכת תרכובות המגנזיום השונות (רקמת המוח, רקמת השריר והדם):
איור 3 – תוצאות מבחנים התנהגותיים כתלות בסוג תרכובת המגנזיום שנצרכה.
המקורות העיקריים למגנזיום הם מי ברז לא מותפלים ומאכלים עשירים במגנזיום כגון דגנים, אגוזים, ירקות ובעיקר ירקות ירוקים עליים כגון מנולד, תרד חסה ועוד.
כיום התזונה מאוד דלה במגנזיום מכיוון ששרשרת המזון מתרוקנת ממגנזיום עקב מעבר להשקיה במים מותפלים. מחסור במגנזיום בגוף יכול לנבוע גם ממצבים נוספים כגון אוסטיאופורוזיס, סכרת סוג 2, השמנה ותסמונת מטבולית. ניתן להעלות את רמות המגנזיום בגוף על ידי תוסף מגנזיום במידת הצורך.
מחקר זה הראה כי תוסף מגנזיום טאורט מגביר את רמות המגנזיום במוח בצורה היעילה ביותר לאחר 8 שעות מצריכת התוסף בהשוואה לתרכובות אחרות של מגנזיום. הזמינות הביולוגית של מגנזיום טאורט נמצאה גבוהה פי 3 מזו של מגנזיום ציטראט.
ובנוסף נמצא קשר ישיר בין רמה גבוהה של מגנזיום במוח לבין הפחתה בתסמיני חרדה בעכברים. נראה כי הייתה הפחתה של כ70% בהתנהגות החרדתית בעכברים שקיבלו מגנזיום טאורט ביחס לשאר העכברים שצרכו תרכובות אחרות.
לרמה נאותה של מגנזיום במוח תפקידים רבים כגון הנעת תהליכים בתאי המוח וויסות תהליכים עצביים רבים.
לסיכום מגנזיום טאורט זהו קומפלקס ייחודי – מגנזיום הקשור במלואו לחומצת האמינו טאורין (fully chelated ). אשר מקנה זמינות ביולוגית גבוהה בהשוואה לתרכובות אחרות של מגנזיום. תוסף תזונה מגנזיום טאורט מאפשר לנו ליטול כמות קטנה יותר של תוסף עם ספיגה גבוהה יותר ומאפשר לגופינו להנות מניצולת טובה יותר, מעבר יעיל יותר של מחסום הדם מוח והגעה משופרת של המגנזיום לרקמות היעד.
**זמינות ביולוגית הינו היחס שבין הכמות הניטלת לבין הכמות שבפועל מגיעה לזרם הדם.