אם בעקבות הפוסט הזה אעזור למישהי/ מישהו אחד, אני אהיה הכי מאושרת בעולם.
הכל התחיל לפני 8 שנים, הבן שלי הבכור היה בן 6 והתחיל לעשות טיקים.. מצמוצים בעיניים, קצת תזוזות בלתי רצוניות… הגענו לנוירולוג שטען שזה יחלוף עם הזמן, שמחתי נרגעתי והמשכנו הלאה רגיל בחיינו אלא שהטיקים לא פסקו אלא החמירו עם החודשים. לאחר שנתיים שהטיקים הפכו להיות חזקים יותר ונשנים יותר כשהיה בכיתה ב' נפגשנו שוב עם נוירולוג אחר שהעלה על הכתב את המילים חשד לסינדרום טורט…. אני שלא מכירה את המושג אלא רק שמעתי פה ושם דברים חמורים בהקשר של טורט הרגשתי שחרב עלי עולמי. ראיתי את הבן שלי זז ומניע את הגוף ללא רצון, שממלמל מבלי להרגיש שזורק ידיים בחוזקה ואומר לי: "אמא אני מודע למה שאני עושה אבל פשוט לא מסוגל להפסיק, וקשה לי ואני לא יודע מה לעשות". הגענו למנהל המחלקה הנוירולוגית פרופסור אבינועם שופר שפסק מייד לאחר מפגש עם אופק: תסמונת טורט. חצי כדור ריספרדל. אני ובעלי החלטנו ללמוד הכל על התסמונת לבצע מחקר מקיף ורחב… נפגשנו עם הורים וילדים שחוו וחווים את התסמונת…. כל אחד מטופל בטיפול אחר…. קראנו שוב ושוב מחקרים כתבות… לקחתי חופשה מהעבודה…. ניכנסתי למרה שחורה…. הרגשתי שחרב עליי עולמי ועולמו של אופק.. חיכיתי לתור בשניידר במחלקת טורט בסבלנות ובזמן הזה שרשמתי בגוגל תסמונת טורט הגעתי לאתר של אומגה 3 גליל של אורנה וגיא בן צבי…. שיתפתי אותם בסיפורי כשאני חנוקה מדמעות והם הציעו לי ללכת איתם בדרך…. דרך שהם צעדו בה לפניי…. דרך שהם עברו בה את כל המכשולים והסירו אותם עבורי…. דרך שמוכחת כטובה כנכונה כיעילה…. ואני שהייתי נגד טיפול תרופתי הסכמתי לצעוד בדרך הזו. הקשבתי למדתי הקפדתי על ההוראות והמטלות…. במקביל החלטנו בעקבות המלצה של חברים לקחת את אופק לטיפול רפלקסולוגיה אצל נועה גוטשל שגם במקביל לטיפול כיוונה, יעצה, עודדה, עזרה, כל הזמן בדקה מה קורה אחרי הטיפול… האם הוא מקפיד בתזונה… חיכינו לתור בשניידר חצי שנה ובזמן הזה זה פשוט קרה…. אופק התחיל להרגע עם הטיקים, היה יותר שליו, רגוע, נינוח, הכל נרגע יותר הטיקים התחילו להעלם לאט לאט והגיעו רק לסירוגין ורק כשממש הוא עבר חוויה מעצימה(עלה כיתה, סבא נפטר וכו) ושם במחלקת טורט שמחו שאני לא בחרתי בטיפול תרופתי ואמרו לי שהם לא מאמינים למה שסיפרתי שאופק חווה ואייך שהוא נראה ומרגיש היום. וככה 5 שנים אנחנו מטופלים באומגה 3(+ויטמיןe) ולנועה ממשיכים להגיע במקרה של החמרה בעקבות ארועים מעצימים. (כבר הרבה זמן שלא נפגשנו טפו טפו טפו). היום אופק חוגג 13 בעוד 3 חודשים כבר יותר מ 3 שנים אף אחד לא מאמין שיש לו טורט. מקווה שזה ימשיך ככה לתמיד.
אמהות אבות תנסו ללכת בדרך הטבעית הקשה קצת יותר כלכלית ונפשית אבל שווה ונכונה עבור הילד שלכם. אשמח אם תרצו עצה או עזרה
סמדי
