ברצוני להתחיל מהסוף: אנחנו שבוע לפני פסח ומזה שלושה שבועות דין כבר נקי לחלוטין מריטלין. בשלושת השבועות האחרונים לא רק שאין תלונות מצד בית הספר, אלא שמצבו השתפר.
הוא חזר להיות ילד מקסים, טוב לב, עוזר, בעל יכולות קוגניטיביות נדירות. יש לו זיכרון שלא נגמר, יכולת הבנה והסקת מסקנות. הוא אח גדול ושומר, חבר טוב, עוזר ותורם בבית ובכיתה.
איך הוא עשה את זה? תגלו בסיפור שלהלן, רמז: אומגה 3 משמן דגים.
היום דין בן 12, ובמהלך חייו טופל בדרכים אין ספור. כבר בגיל שנה טופל בפיזיותרפיה עם בעיות במוטוריקה גסה ובמהלך שנות הגן עבר טיפולים רבים בריפוי בעיסוק. עם כניסתו לחטיבה הצעירה הוא נשאר שנה נוספת ואף הופנה לגן מיוחד. אחרי כמה חודשים בגן המיוחד הוא חזר למסגרת החינוך הרגיל, תוך שהוא מתמיד בטיפולים רגשיים למיניהם.
עד כיתה א' דין הספיק לעבור ריפוי בעיסוק, תרפיה באומנות, פיזיותרפיה ועוד. למרות כל הטיפולים הללו נראה היה כי מצבו לא משתפר. הוא היה חסר מנוחה, התקשה להתרכז, הפריע במסגרות הגן בהם היה והתקשה ביצירת קשרים חברתיים משמעותיים.
עם המעבר לבית הספר הקשיים רק הלכו והתעצמו. דין התקשה להישאר רגוע במהלך השיעורים, נוצר תסכול גדול בין היכולות הקוגניטיביות המוכחות שיש לו לבין ההישגים בפועל, בין הרצון שלו להתקרב לחברים ובין חוסר ההצלחה שלו להחזיק קשרים חברתיים. במקביל התרבו הקשיים בבית, דין היה חסר מנוחה, הגיע מתוסכל מבית הספר והתקשה להשתחרר מתחושות אלו ולכן גם התקשה ליצור מפגשים חברתיים בשעות אחר הצהריים. היו ריבים רבים מאוד על הכנת שיעורי בית, על ביצוע מטלות שוטפות, על התנהלות רגועה בבית. דין סבל מחרדות ברמות שונות, דבר שהפריע לתפקודו היום-יומי.
בכיתה ג', אחרי שנתיים של טיפול רגשי נוסף, פנינו לפסיכיאטר לצורך אבחון וטיפול בחרדות, ואז לראשונה אובחן דין ב ADHD והחל טיפול בריטלין. טיפול זה גרר אתו בעיות רבות ביישום – דין התקשה לבלוע את הריטלין, וחווה הרבה תסכול בתהליך. עם הזמן התרגל דין והחל לבלוע את הריטלין, ועמו הגיע שיפור ניכר בהתנהגות. בבית הספר פחתו התקריות המפריעות, פחתו מקרי הצעקות וההתפרצויות, והורגש שיפור בלימודים. במקביל הורגש שיפור בהתנהגות החברתית ואף בבית.
אחרי שנה של רגיעה ושיפור התחלנו להרגיש שיש חזרה של התנהגויות מהעבר, יותר תקריות בבית הספר ואף תקריות אלימות, יותר התפרצויות וכעס, יותר תסכול. נראה היה כי חזרה ההתנהגות המוכרת לנו, רק בעוצמה רבה עוד יותר. דין גדל וההתנהגות הוקצנה. במהלך כיתה ד' הגדלנו את מינון הריטלין ואף חזרנו לטיפול CBT. היו התקדמויות קטנות ושיפורים מעטים, אך בסך הכל הורגשה הדרדרות במצב. בתחילת כיתה ה' חלה הרעה משמעותית בהתנהגות. ה CBT כבר לא עזר, דין הביע מספר הערות אובדניות, חווה תסכול מתמשך, כעסים ועצבים שהפריעו לו לתפקד. נדמה לי כי אין צורך לתאר את ההרגשה…
לפני כארבעה חודשים פנינו שוב לפסיכיאטר לאבחון נוסף. הפסיכיאטר הציע תרופת ריספרדל כטיפול לתופעות אותן חווה דין. המלצה זו של הפסיכיאטר הייתה בשבילנו קריאת השכמה. דין עוד לא בן 12 ולפי הפסיכיאטר עליו להיות מטופל בשתי תרופות פסיכיאטריות! לא יכולנו לקבל מציאות כזו כי הרי דין הוא ילד רגיל ונורמלי ומקסים. הוא אינו זקוק לכל כך הרבה תרופות! בשלב זה התחלנו לחפש אחר אלטרנטיבות נוספות ושמענו על גיא בן-צבי והאומגה 3.
לאחר שהיינו בהרצאה של גיא, ולאחר לבטים החלטנו להתחיל את תהליך פרוטוקול אומגה למעבר מריטלין לאומגה 3, תוך שינוי מהותי בתזונתו של דין (וכך גם של כל המשפחה). דין היה שותף פעיל ומלא בתהליך. מבחינתו התהליך הוא שלו ואנחנו רק המלווים, ולכן היה לנו חשוב מאוד שהוא יבין את התהליך.
לפני כשלושה חודשים התחלנו את ההתקשרות עם גיא, והצבנו את פסח כיעד בו אנו בודקים אם הצלחנו, אם האומגה 3 אכן יכולה להחליף את הריטלין, אם ההתנהגות של דין משתפרת והוא מרגיש טוב יותר. היום, שבועיים לפני פסח, דין כבר שבועיים ללא ריטלין, נוטל אומגה 3 משמן דגים מדי יום ומצבו טוב מאי פעם!
במהלך החודשים של השינוי, דין הקפיד על תזונת אומגה וצריכת אומגה 3 משמן דגים, הבין את התהליך, הרגיש את השינוי וחווה הצלחה אחרי הצלחה. התהליך מבחינתנו טרם הסתיים, אנו במעקב רציף אחרי התנהגותו של דין לוודא שהוא ממשיך להשתפר, שביטחונו העצמי עולה, שמצבו החברתי משתפר. וכמובן שההקפדה על התזונה נמשכת.
אחרי כמה שנים בהן דין היה מתוסכל וחווה בעיקר אי-הצלחות, בשבועות האחרונים הוא חזר להיות הילד המקסים שהוא, ילד טוב לב, עוזר, בעל יכולות קוגניטיביות נדירות. יש לו זיכרון שלא נגמר, יכולת הבנה והסקת מסקנות. הוא אח גדול ושומר, חבר טוב, עוזר ותורם בבית ובכיתה.
אנו בהחלט מרגישים שהתמיכה והליווי של גיא, שמדריך אותנו לגבי הרגלי התזונה ולגבי מינוני האומגה 3 משמן דגים שמתאימים לדין, תרמו לנו להרגיש בטוחים שיש מי שמלווה את התהליך. דין מרגיש ורואה שיש שמי שמגיב על הדיווח השבועי שלו, שיש מי שמפקח ועוקב אחריו ועוזר לו לקחת אחריות מלאה על התהליך.
טרחתי לשתף אתכם בסיפור שלי לקראת הפסח בתקווה שיעזור לעוד ילדים ומשפחות בישראל "לעבור את פרעה"…
אימא של דין.
מילה מאתנו, גיא וצוות אומגה 3 גליל: אנו מודים להוריו של דין ולדין על השיתוף, ומחזקים את ידי ההורים בכך שנתנו לדין את האחריות על התהליך. ללא ספק לצעד ההורי הזה משמעות גדולה בהצלחה ובהתבגרות של דין.
ומכאן, טיפ לכל המשפחות המלוות בפרוטוקול אומגה או בכלל שמשתמשות באומגה 3 משמן דגים לטיפול: ככל שגיל ומצב הילד מאפשרים- עודדו אותו לקחת אחריות על התהליך. כך תשיגו שיתוף פעולה מצדו בשלבים הראשונים ובהמשך תעצימו את תחושת היכולת העצמית שלו בהתגברות על הקשיים החברתיים, שלמרבה הצער הם נחלתם של ילדי ADHD באשר הם. ככל שמצבו הנפשי ילך וישתפר יכולתו לתקן קשרים חברתיים שנפגמו תלך ותגבר, והעצמה כזו מצדכם רק תתרום לו.
שלכם, אומגה 3 גליל
