הרבה התלבטתי מה לכתוב. הסיפור שלנו די חוזר על עצמו בסיפורים באתר שלכם.
מתפקוד מלא תסכול בגלל הפרעות בקשב ובריכוז שמקשות על החיים וממש חוסמות התפתחות נורמטיבית, לתפקוד כאחד האדם, ויותר מכך – אדם מסופק ומאושר. מדובר בי, בשניים מבניי ובאחד מנכדיי. וזה מתחיל בלימודים, דרך עבודה וכלה בחיים בכלל: היכולת להתמקד בנושא אחד, לעמוד בלוח זמנים, להשלים משימות, בכלל – היכולת לתכנן תכנית יישומית, ולא רק לפנטז על תכניות גרנדיוזיות שאינן בנות ביצוע, ולבצע אותן, אחד לאחד.
התהליך התחיל בחוסר אמון, וביחוד מחשש: כזאת כמות גדולה של כדורים לא תשפיע על הגוף לרעה?
בהתחלה שני בניי ונכדי טענו שהאומגה 3 אינה משפיעה כלל. אבל לאט לאט, מבלי להבחין איך ומתי בדיוק זה קרה – התחולל השינוי. כאילו משהו בתוכנו נפתח והתרחב.
אחד מבניי, שהעסק שלו דשדש שנים, קידם והגדיל אותו בצורה מטאורית. השני מצליח לתכנת ללא צורך בהפסקות כל חמש דקות ובהתפזרות למשחקים, והנכד – בכיתה ח' – הבחין בהפתעה שלראשונה בחייו הוא מצליח לעקוב אחרי שיעור תנ"ך.
אצלי הלקות הייתה מינורית יותר, אבל גם אני מרגישה בפירוש שיפור ביכולת הריכוז שלי ובהתמקדות בפרטים, שהיא חדשה עבורי ומרגשת.
ואולי הכי הכי חשוב, זה השיפור העצום בדימוי ובביטחון העצמי של כל אחד מאיתנו.
היום הם מגדירים את אומגה 3 גליל כמפתח שלהם לשפיות. מוגזם, יתכן, אבל בתחושה שלהם, זה העוגן לנורמאליות. משהו שאנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז אולי לא יכולים להבין.
ולמה אני כותבת בכלל? כדי לשכנע אחרים שמתלבטים, חוששים, לא מאמינים. זה באמת עוזר.
חסיה חומסקי פורת
