המזון של המוח
המוח באופן רגיל זקוק לגלוקוז כמזון כדי לתפקד באופן תקין. המוח האנושי הוא בין האיברים הפעילים ביותר מבחינה מטבולית ודורש כמויות גדולות של אנרגיה לתפקוד תקין. הוא לבדו משתמש בכ 16% מסך החמצן הנצרך בעודו תופס רק כ 2% ממסת הגוף. תאי המוח משתמשים בגלוקוז ובחמצן בתהליך הפקת האנרגיה של התא, וכך מתאפשרת פעילות מוחית תקינה. כדי שזה יקרה על המוח להיות מסוגל לקבל את סוכר הגלוקוז כמזון.
כשהמוח לא יכול לאכול (…מתפתחות מחלות קוגניטיביות)
מאפיין ראשוני ומוקדם של תופעות כגון הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI) והתפתחות מחלות נוירולוגיות כגון מחלת האלצהיימר (AD), הינו הפרעה בקצב חילוף החומרים של הגלוקוז במוח. כבר בשנת 1983 גילו כי ככל שקצב חילוף החומרים של הגלוקוז במוח ירד, כך נרשמה נסיגה קוגניטיבית חמורה יותר.
מה עושים במצב שבו המוח רעב ולא יודע לנצל גלוקוז לצורך הפקת אנרגיה? גוף האדם המופלא יודע להשתמש גם במזון חלופי. בניגוד לגלוקוז, שיעילות השימוש בו הולכת ופוחתת עם הגיל או בקרב קבוצות סיכון למחלות נוירולוגיות, יודע הגוף להשתמש במזון חלופי הנקרא "גופי KETON". המוח יודע לנצל גופי קטון ליצירת מספיק אנרגיה גם במצב של "רעב לגלוקוז". בעצם גופי הקטון הם מקור האנרגיה הראשון שלנו. תינוקות משתמשים בגופי הקטון שנמצאים בשפע בחלב האם ליצירת אנרגיה.
גופי KETON הם מולקולות שיכולות לנוע בחופשיות בזרם הדם, אשר הגוף מייצרן משומן ומפרקן עבור תהליך יצירת אנרגיה. תנאי הכרחי לספיגתם היעילה לתאי המוח וכניסתם לפעולה הוא רמה מספיק גבוהה שלהם בדם. הדרך הקונבנציונאלית והמוכרת להעלות את רמתם היא בעיקר דרך תזונה מותאמת שומן (קטוגנית).
מזון KETO ואורח חיים
הגישות המקובלות עד היום להעלאת גופי KETON הינן צום, פעילות גופנית ודיאטות מותאמות שומן (דלות פחמימות, עתירות שומן או דלות קלוריות), המקובלות כיום לטיפול באפילפסיה, מחלות מטבוליות וגם במחלות נוירולוגיות המתבטאות בהידרדרות קוגניטיבית. השמירה על דיאטות אלה היא לרוב מאתגרת ונדרשת הקפדה כדי להגיע לרמות גבוהות של גופי KETON. כמו כן עבור אוכלוסייה מבוגרת וקשישים לעיתים קרובות שינוי אורח החיים הוא משימה קשה במיוחד.
להמריץ את הגוף לייצר גופי KETON
לכן כיום נכנסים לשימוש הטיפולי גם תוספי תזונה המאיצים את קצב עליית הקטונים KETONS ומקלים על משטר הדיאטה. ללא ספק הגישה הנחקרת ביותר כיום היא תוספי שמן MCT שהוא חומצות שומן בינוניות שרשרת אשר מסוגלות להניע בקלות וביעילות ייצור של גופי קטון. חלב אם אנושי הוא המקור הטבעי ל MCT, אך בחיים הבוגרים המקורות היעילים והבטוחים ביותר הם שמן המופק מגלעיני משפחת הדקלים כגון דקל הקוקוס ועצים נוספים במשפחה זו ומוצרי חלב של בע"ח כגון עיזים, פרות וכבשים.
לכמה KETO MCT זקוק המוח
ביולי 2020 פורסמה סקירת מחקרים שיטתית ומטא-אנליזה, אשר חקרה את ההשפעות של MCT על הקטונים בדם ועל ביצועים קוגניטיביים כגון זיכרון ויכולות וורבאליות, אצל הסובלים מהפרעה קוגניטיבית קלה ומאלצהיימר. הסקירה הראתה כי הביצועים של החולים השתפרו משמעותית לאחר מתן MCT בהשוואה לפלצבו. מרבית המחקרים התייחסו למינון יומי של 20 גרם MCT (קצת יותר מכף) אך חלק מהמחקרים מרמזים כי צריכה של 40-50 גרם ביום (2-3 כפות) מראה שיפור ניכר אף יותר.
גם מועיל וגם מתאים לכל מטבח
משמן MCT אפשר ליהנות לא רק כתוסף תזונה אלא כשמן בישול ומאכל. את מה שנחשב עד היום נחלתם של רופאים אנו מביאים לראשונה לישראל כמוצר צריכה לכל מטבח, באמצעות השמן KETOIL.
שמן MCT נוזל בבקבוק בעל יתרונות אידיאלים למטבח:
KETOIL אינו מתחמצן בחימום וטיגון כמו שמני מאכל אחרים – אינו יוצר שומן טראנס, אינו נשרף, ועל כן ניתן לטגן בו יותר סבבי טיגון.
KETOIL נותן כבוד לחומרי הגלם – צלול וניטרלי ללא טעם וריח. לחציל מטוגן יש טעם של חציל, ולשניצל אין טעם של שמן שרוף.
KETOIL נוזלי גם בקור – אינו קופא כשמן קוקוס, מתאים למאכלים בקירור ומעולה לשימוש באפיה.
KETOIL כשר פרווה למהדרין – בהשגחת בד"ץ העדה החרדית ירושלים. ומתאים גם לאוכלי קטוגני, טבעונים ולכל סוגי המטבחים.
מקורות:
Xu Q, Zhang Y, Zhang X, Liu L, Zhou B, Mo R, Li Y, Li H, Li F, Tao Y, Liu Y, Xue C. Medium-chain triglycerides improved cognition and lipid metabolomics in mild to moderate Alzheimer's disease patients with APOE4-/-: A double-blind, randomized, placebo-controlled crossover trial. Clin Nutr. 2020 Jul;39(7):2092-2105. doi: 10.1016/j.clnu.2019.10.017. Epub 2019 Oct 22. PMID: 31694759.
Avgerinos KI, Egan JM, Mattson MP, Kapogiannis D. Medium Chain Triglycerides induce mild ketosis and may improve cognition in Alzheimer's disease. A systematic review and meta-analysis of human studies. Ageing Research Reviews. 2020 Mar;58:101001. DOI: 10.1016/j.arr.2019.101001.