ברוכים הבאים למרכז המידע

הרשמה למרכז המידע

הרשמה למרכז מידע

אחת לחודש נשלח לך ניוזלטר מרוכז עם עדכונים ומאמרים חדשים


לחיפוש בטקסט חופשי במרכז המידע הקלידו מילות חיפוש בתיבה
0
29/10/2013 | 

ויטמין D תלוי במגנזיום

מחקר זה מראה כי מחסור במגנזיום הינו גורם ישיר לכך שהמטבוליזם של ויטמין D בגוף נכשל. זה עשוי להיות ההסבר לכך שאנשים רבים מתקשים להעלות את רמת ויטמין D בגופם, על אף מאמצים כגון חשיפה לשמש ותיסוף.

יעילות תיסוף ויטמין D תלויה ברמת המגנזיום בגוף

מחקר משנת 2013 שפורסם במגזין BMC Medicine

ויטמין D, מגנזיום ותמותה: תוצאות מחקר על בסיס נתוני תזונה ובריאות לאומית בארה”ב (2001-2006)

מגנזיום משחק תפקיד חיוני בסינתזה והמטבוליזם של ויטמין D ומגנזיום. תיסוף של מגנזיום משנה באופן ניכר את התנגודת לטיפול בויטמין D בחולי רככת (חולים ברככת אשר תיסוף ויטמין D נכשל בהגברת רמת ה D בדמם) , שמקורה במחסור ויטמין D כתלות במגנזיום.

השערת המחקר היתה שתיסוף מגנזיום לבדו, וביחוד האינטרקציה שלו עם תיסוף תזונתי של ויטמין D, תורמת להורדת רמת התנגודת לויטמין D, ולקשר בין תנגודת לויטמין D והסיכון לתמותה עשוי להשתנות ע”י תיסוף מגנזיום.

תוצאות המחקר מצאו שרמת הצריכה של מגנזיום (כתוסף בלבד, דרך המזון בלבד או שניהם) קשורה באופן מובהק להפחתת הסיכון למחסור ואי-ספיקת ויטמין D בהתאם. מסקנת החוקרים היא כי תיסוף של מגנזיום לבד או האינטראקציה שלו עם ויטמין D כתוסף תזונה, תורמים לרמת הויטמין D בגוף. הקשר בין תנגודת לויטמין D ותמותה עשוי להשתנות בהתאם לרמת צריכת המגנזיום.

מחקרים קודמים מצאו שרמת ה PTH (הורמון בעל תפקיד חשוב בויסות רמת הסידן בדם. א3ג) בגוף היתה גבוהה כאשר הרמה בדם של ויטמין D היתה מתחת 20 נ”ג/מ”ל. במחקר הנוכחי מצאו שצריכת מגנזיום קשורה לסיכון למחסור או אי-ספיקת ויטמין D רק בין אלה שסבלו מרמה נמוכה או גבוהה מדי של PHT. ממצאים אלה אפשריים משום שלמגנזיום יש תפקיד חשוב בויסות PHT.

מטא-מחקר נוסף שבוצע לאחרונה, מצא שכל עליה של 100 מ”ג מגנזיום ביום משמעותה ירידה של 12% בסיכון לסרטן המעי הגס.

פירוש שלנו: בשנים האחרונות נתקלנו במקרים רבים בהם חשיפה רבה לשמש, תיסוף ואפילו תיסוף מסיבי של ויטמין D לא מצליחים להעלות את רמת ה D בדם לערכי הנורמה הנדרשים למניעת מחלות שונות. מחקר זה מראה כי מחסור במגנזיום הינו גורם ישיר לכך שהמטבוליזם של ויטמין D בגוף נכשל. במילים אחרות מחסור בויטמין D אצל אנשים הנחשפים לשמש ברמה “מספקת” או הלוקחים תוסף 3D בתזונה עשוי להיות מוסבר על ידי מחסור במגנזיום! זהו ממצא רב משמעות במיוחד בישראל בה יש לתושבים רבים מחסור כרוני במגנזיום עקב סיבות רבות, ביניהן:

עודף גדול מאד של סידן בתזונה בישראל בגלל צריכה רבה של מאכלי חלב

  • הגברה מלאכותית של סידן במזון עקב הדעה המוטעית שמחסור בסידן הוא הגורם לאוסטאופורוזיס (בעוד שהגורם לכך הוא מחסור בויטמין D)
  • מחסור במגנזיום באדמות גירניות בישראל ובמים בישראל
  • התפלת מי ים וערבוב המים המותפלים במי שתיה

המסקנה המתבקשת היא שאנשים הסובלים ממחלות המוסברות במחסור בויטמין D רצוי שיתספו גם מגנזיום. רמת המגנזיום הנדרשת היא בין 100 ל 400 מ”ג מגנזיום אלמנט (יסוד) ביום לאדם מבוגר. יהיה מענין לראות בשנים הקרובות האם אכן שילוב של מגנזיום וויטמין D יהיו יעילים יותר מתיסוף פרטני של כל אחד מהתוספים.

תקציר ותרגום ע”י אומה 3 גליל

למאמר המלא

Read Full Text

Abstract

Background: Magnesium plays an essential role in the synthesis and metabolism of vitamin D and magnesium supplementation substantially reversed the resistance to vitamin D treatment in patients with magnesium-dependent vitamin-D-resistant rickets. We hypothesized that dietary magnesium alone, particularly its interaction with vitamin D intake, contributes to serum 25 hydroxyvitamin D (25(OH)D) levels, and the associations between serum 25(OH)D and risk of mortality may be modified by magnesium intake level.

Methods: We tested these novel hypotheses utilizing data from the National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) 2001 to 2006, a population-based cross-sectional study, and the NHANES III cohort, a populationbased cohort study. Serum 25(OH)D was used to define vitamin D status. Mortality outcomes in the NHANES III cohort were determined by using probabilistic linkage with the National Death Index (NDI).

Results: High intake of total, dietary or supplemental magnesium was independently associated with significantly reduced risks of vitamin D deficiency and insufficiency respectively. Intake of magnesium significantly interacted with intake of vitamin D in relation to risk of both vitamin D deficiency and insufficiency. Additionally, the inverse association between total magnesium intake and vitamin D insufficiency primarily appeared among populations at high risk of vitamin D insufficiency. Furthermore, the associations of serum 25(OH)D with mortality, particularly due to cardiovascular disease (CVD) and colorectal cancer, were modified by magnesium intake, and the inverse associations were primarily present among those with magnesium intake above the median.

Conclusions: Our preliminary findings indicate it is possible that magnesium intake alone or its interaction with vitamin D intake may contribute to vitamin D status. The associations between serum 25(OH)D and risk of mortality may be modified by the intake level of magnesium. Future studies, including cohort studies and clinical trials, are necessary to confirm the findings.

Keywords: Magnesium intake, Serum 25-hydroxyvitamin D levels, Vitamin D insufficiency, Vitamin D deficiency, Parathyroid hormone, Mortality, Colorectal cancer, Cardiovascular diseases.

אהבתם את הפוסט? נשמח לשמוע אתכם


− 4 = אחד