ברוכים הבאים למרכז המידע
לחיפוש בטקסט חופשי במרכז המידע הקלידו מילות חיפוש בתיבה
מרכז המידע  > שמן דגים- ניקיון מרעלים מתכות כבדות במזון – אנחנו עומדים בתקן 
2
12/12/2017 | 

מתכות כבדות במזון – אנחנו עומדים בתקן

נהוג להשתמש במושג מתכות "כבדות" עבור קבוצה של מתכות שהוגדרו כרעילות, כאשר הן ברמה גבוהה בגוף. ביניהן מתכות שחיוניות לגוף בריכוזים נמוכים כגון ברזל, נחושת, אבץ וקובלט. ארסן, עופרת כספית וקדמיום  אינן נחוצות כלל לקיומו של אורגניזם, וכאשר הן מצטברות בגוף הן רעילות.
מקורן של המתכות הוא מהקרקע, סלעים ופחם, כימיקלים ודשנים חקלאיים, מים וזיהום אוויר. משם מגיע לצמחים ובעלי החיים וכך כמזון לגופנו.
מתכות אלו, כאמור, מצויות במזונות רבים. הן נספגות בצמחים מהאדמה שהם גדלים בה ומהמים שמשקים אותם. קדמיום  נקלט מהקרקע ע"י שורשי צמחים בעיקר סולניים ועמילניים, וזרעים בעלי תכולה גבוהה של שמן. המקורות העיקריים של קדמיום הם בעישון מוצרי טבק (גם עישון פסיבי) מזונות דגניים, ירקות ובשר (בעיקר כבד וכליות). המזונות העיקריים העלולים להכיל עופרת הינם פירות, ירקות עליים, דגניים, כליות, צדפות ויין. ארסן רעיל במיוחד בצורה האי-אורגנית שלו, שלעיתים נמצא בשימוש כחומר הדברה וכחומר משמר ונפוץ במי השתייה.
המקור העיקרי לחשיפה של כספית בבני אדם הוא אכילת דגים ופירות ים. מיקרואורגניזמים במקווי המים הופכים את הכספית לצורתה הרעילה, מתיל-כספית. כשדגים ניזונים ממיקרואורגניזמים אלה, התרכובת מתיל-כספית נקשרת לחלבונים שברקמות הדג ומצטברת שם. בדגים מסוימים מצטברות כמויות כספית גדולות במיוחד. אלה הם בעיקר דגים גדולים שמשך חייהם ארוך יותר, וכן דגים טורפים הממוקמים גבוה בשרשרת המזון  (למשל כריש ודג חרב).

ראשית, השמן מיוצר מדגים קטנים (אנשובי, מקרל וסרדינים), הממוקמים בתחתית שרשרת המזון, ועל כן מכילים פחות רעלים מדגים שנאכלו.
שנית, השמן תמיד עובר בדיקות של רמות הארסן, קדמיום, כספית ורעלים שונים (תעודת האנליזה לדוגמא ). למעבדה אסור לכתוב "אפס" כי יש מגבלה לרגישות המכשיר, ולכן כתוב "נמוך מ  XX ppm" (ppm=parts per million). כך למשל  רמת הכספית הינה נמוכה מ- 0.0005 ppm. המשמעות היא שהכמות היא פחות מ0.5  ל100 מיליון ושזו רגישות המכשיר. כלומר, המכשיר לא גילה אפילו שאריות או עקבות של הרעלן.
בנוסף, כדאי לדעת ששמן הדגים עובר זיקוק מולקולרי בשני סוגי מסננים:
פחם פעיל, לסילוק רעלנים אורגניים כמו פי.סי.בי, דיאוקסינים ופוראנים, וסנני חרסית clay הסופחים רעלנים אנאורגניים כמו מתכות כבדות רעילות. הסננים הללו מבטיחים שרמת הרעלנים הינה מתחת לסף המותר ובדרך כלל רמת הניקיון מגיעה מתחת לסף הגילוי.

בישראל, קיימים קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון, (להלן עדכון מ2017). לפי תקנות אלו, ניתן לראות שכמעט כל המזונות שאנו אוכלים (חלב, פירות וירקות, קטניות, בשר) מכילים רמה מסוימת של כספית/עופרת/קדמיום. כך למשל על-פי התקן, תוספי תזונה יכולים להכיל עד 3 מ"ג/ק"ג עופרת, עד 1 מ"ג לק"ג קדמיום ועד 0.1 מ"ג לק"ג כספית. כאמור, הרמה של מתכות אלו בשמן הדגים של אומגה גליל נמוכה מכדי למדוד, משמע אנחנו עומדים בתקן!
רק לצורך השוואה, קחו בחשבון שלפי התקן, מותר שבאצות ים יבשות (קרי סושי) יהיה עד 2.5 מ"ג לק"ג כספית. אז אומנם אנחנו לא אוכלים ק"ג אצות ביום (אולי בסין?!) ואכן המקור העיקרי למתכות אלו מהמזון הם אצות/פירות ים/ דגים/ חלקי פנים של בשר, אבל בכל במזון שאנו אוכלים, מסלרי או עגבנייה ועד דגנים ומוצריהם, יכולה להיות כמות מזערית של מתכות רעילות (שלא לדבר על רעלים שונים מריסוסים למשל).
אין הכוונה להפחיד או להלחיץ, סה"כ בגוף קיימים מנגנוני הגנה לסילוק רעלים. המטרה היא בעיקר להפנות את תשומת ליבכם שדווקא שמן דגים, שעובר בדיקה בכל ייצור, ושבכלל ניתן לדעת מה באמת מכיל, יכול להיות בטוח יותר מכל מזון אחר שלא ידוע לנו מה באמת מכיל מתחת לעטיפה…

חן רון,
אומגה 3 גליל

2 תגובות

  1. מאיה הגיב:

    אהבתי את הפוסט הוא היה מאיר עיניים, אשמח בבקשה לדעת היכן יש 1 מידע לגבי רמות קדמיום וכספית במזונות שונים
    2 האם בכל האצות יש כספית?
    תודה

    • גיא בן-צבי הגיב:

      שלום מאיה
      אי אפשר להגיד שבכל אצה יש או אין מתכת רעילה כלשהי. זה משתנה כמובן לפי תנאי הגידול במים שבהם האצה גדלה. כל עוד המזון לא עבר זיקוק (כפי ששמן דגים עובר) רמת הרעלנים תהיה הרמה שהיתה בסביבת הגידול שלו. מה שאפשר לדעת זה כמה מותר שיהיה. על זה התקנים מדברים. היצרנים צריכים לוודא שהם עומדים בתקנים. בגדול מזון המשווק בישראל עומד בתקנים אבל את תמיד יכולה לפנות למשווק שיוכיח שהמוצרים שלו עומדים בתקנים.
      בברכה
      גיא

אהבתם את הפוסט? נשמח לשמוע אתכם