אחד מבנינו נולד עם תסמונת טורט – הפרעה נוירו פסיכיאטרית, הבאה לידי ביטוי בטיקים (תנועות לא רצוניות) מוטוריים וקוליים, התקפות זעם והיפר אקטיביות. הטיפול הרפואי המקובל בתסמונת טורט הינו טיפול תרופתי.

מיום לידתו ועד גיל שש הילד היה חריג בהתנהגותו ובהיפר אקטיביות שלו ובמקביל סבל מאלרגיות קשות אשר חייבו אותנו לטפל בו בסטרואידים ואנטי היסטמינים באופן קבוע וכן סבל מבעיות לימודים קשות.

גיא ואורנה, הורים לחמישה ילדים ושלושה נכדים, יוצאי קיבוץ הגרים במצפה שכניה בגליל.

זה הסיפור שלנו:

אורנה וגיא 2014

 

איך הכל התחיל ?

בגיל שש עם פרוץ והתגברות הטיקים לקחנו את בננו לאבחון אצל נוירולוג ילדים. הנוירולוג רשם לבננו תרופה בשם "הלידול" שאמנם הרגיעה אותו ודיכאה את הטיקים אך גרמה לתופעות לוואי קשות, אפאטיות ,חולשה גופנית, עייפות, חוסר ריכוז ופחדים.

הרגשנו שאנו נואשים ואז גיא התחיל לחפש מקורות אלטרנטיביים. יצרנו קשר עם הורים לילדי טורט בפורום תסמונת טורט באתר הפסיכיאטריה של ביה"ס לרפואה של הרוורד ( MGH) והתחלנו לשאול שאלות. כך הגענו למכון HANDLE בארצות הברית המטפל בילדים עם בעיות נוירופסיכיטריות בדרך לא קונבנציונאלית. יצרנו קשר עם בילי סאנד, מומחית לטיפול בילדים עם הפרעות נירופסיכיטריות. כאשר בילי הגיעה לארץ ולאחר אבחון ובדיקה של הבן היא לימדה אותנו שיטת התעמלות שאמורה לפתוח ערוצים במוח ולהטיב עם המצב.

באותה פגישה היא חשפה אותנו לראשונה גם לאומגה 3 משמן דגים.

החלטנו לעבוד בכול שיטה בנפרד כדי לראות מה באמת משפיע: התחלנו בהתעמלות במשך כחצי שנה ללא אומגה 3 תוך מתן תרופת ההלידול.

התגלית

לאחר חצי שנה לא ראינו הטבה והחלטנו לעבור לטיפול באומגה 3 משמן דגים ולהפסיק את ההתעמלות. לאחר תקופה של כ-3 חודשים התחילה הטבה משמעותית במצבו של הילד והתחלנו בהדרגה להוריד את התרופה. במקביל ראינו ירידה בחומרת האלרגיות מה שאיפשר להוריד בהדרגה את מינון התרופות נגד אלרגיה.

לאחר מספר חודשים נוספים הפסקנו לחלוטין את מתן התרופות והתמקדנו אך ורק במתן האומגה 3 .

במשך אותו זמן גיא המשיך ללמוד ולחקור על האומגה 3 , יצר קשרים עם מיטב החוקרים בעולם והבין יותר ויותר את חשיבות חומצות השומן הללו לבריאותו של ילדנו ולבריאות בכלל.

בתחילת הדרך צרכנו אומגה 3 משמן דגים אשר נמכרה על המדפים בבתי מרקחת בארץ. להפתעתנו הבחנו בכך שהשפעת האומגה 3 על הילד, משתנה מקופסה לקופסה וקישרנו זאת לתאריך ומנת היצור המודפסים על הקופסה. בנוסף חשנו בהבדל בצבע ובטעם של השמן בין מנה למנה.

לאחר מחקר יסודי על תכונות אומגה 3 משמן דגים הגענו למסקנה שהבעיה היא בתנאי האכסון וההובלה של השמן. הסתבר שבניגוד לדברי היבואנים חובה לשמור שמן דגים בקירור של כ 10 מעלות (מקרר רגיל) על מנת למנוע חמצון וקלקול השמן. מכאן הגענו למסקנה שאם ברצוננו לספק אומגה 3 משמן דגים טרי ומעולה לבננו עלינו להגיע למקור השמן ולקנות ישירות וכמובן לאחסן בקירור.

החיפוש

בחיפוש מקור איכותי לאומגה 3 משמן דגים, הגענו לשני מפעלים אשר מיצרים שמן דגים למאכל אדם: פרונובה בנורווגיה ואושין ניוטרישן בקנדה.

לשמחתנו המפעל הקנדי אושין ניוטרישן הסכים למכור לנו ישירות את הסוג המיוחד שחיפשנו אשר לא יובא באותו זמן לארץ. התחלנו לקנות מהמפעל לצריכה עצמית של בננו ושל יתר בני המשפחה.

השיפור בבננו הלך ועלה וראינו כי שמן אשר מורכב מיחס נכון בין חומצות השומן ואשר נשמר בתנאים טובים, כלומר בתנאי יובש, קור וחושך (מקרר) משפר מאד את התוצאות.

סוף טוב הכל טוב

כיום בנינו נרפא לחלוטין מהתסמונת טורט, תלמיד מצטיין, מקושר חברתית ללא אלרגיות וללא כל התופעות הקשורות לתסמונת טורט וכולנו צורכים אומגה 3 משמן דגים בזכותו. בני משפחה אשר סבלו במשך השנים מבעיות בריאות שונות שיפרו מאד את מצבם או נרפאו לחלוטין.

כיום אנו יודעים שכדי שאומגה 3 משמן דגים תשפיע בצורה נכונה, יש לקיים מספר תנאים הכרחיים:

  • יחס נכון בין DHA ו- EPA
  • שמירה בקירור עד כמה שאפשר מרגע היציאה מהמפעל ועד למקרר של המשתמש.
  • מינון נכון לכל איש לפי מצבו הבריאותי ומשקלו.

הקמת העסק

השמועה על סיפורנו עברה מפה לאוזן, יותר ויותר אנשים אשר שמעו עלינו בקשו שנתחיל לייבא אומגה 3 משמן דגים עבורם.

כך ב- 2005 פתחנו את חברתנו – אומגה 3 גליל.

כיום כל משפחתנו וחברינו צורכים את האומגה 3 משמן דגים, כמו גם מאות לקוחות אחרים של אומגה 3 גליל, ורואים שיפור ניכר במצב בריאותם הן בזכות האומגה 3 והן בזכות הייעוץ התזונתי התומך שאנו מספקים.

נשמח להיות בקשר איתכם.
אורנה וגיא

ornaguyzoom2

שלום. שמי חן, נולדתי וגדלתי בגליל, נשואה לאיש גלילי ואנו גרים באמירים עם נסיכה בת שנתיים. בחרתי גם ללמוד בגליל במכללת תל-חי בגליל, שם למדתי מדעי התזונה ואני דיאטנית קלינית מוסמכת.

אני עובדת כתזונאית גם בבי"ס מיוחד של ילדים עם צרכים מיוחדים, שם אני מטפלת בילדים בעלי לקות שכלית בינונית-מורכבת, קשה ו/או עמוקה, חלקם סיעודיים, ובעלי נכויות פיזיות קשות.

באופן אישי, מגיל צעיר אני מודעת לנושא הבריאות, הסביבה והקיימא ומשתדלת עד כמה שניתן לשמור על הסביבה והבריאות באמצעות תזונה, פעילות גופנית ושינה מספקת.

אני מאמינה בחשיבותה של צריכת המזון בשלמותו, אולם מבדילה בין מצבים בריאותיים בהם התועלת של תוסף עולה למען התגברות על מחסור, התייצבות, מניעה של התדרדרות והגעה לאיזון פיזי ונפשי כאחד. אני מתייחסת לגוף כאל מכלול הוליסטי שלם ובמיוחד במצב של חולי, אני רואה לנכון לסמוך על הגוף כעל מכונה שיודעת לרפא את עצמה.

הצטרפתי לאומגה 3 גליל מתוך תפיסה משותפת שלתזונה משמעות גדולה בתהליך הריפוי הטבעי של הגוף וגישה של הימנעות מתרופות. אני מגיעה עם הרקע הכימי-ביולוגי המקצועי אך כוחו של הנסיון גדול בהרבה. על כן תודה לכל מי שמשתף אותנו בסיפורו!

מאחלת לכולם בריאות, שמחה ואיזון פיזי ונפשי

חן

דיאטנית קלינית אומגה 3 גליל חן רון

חן רון

אני ענת, בת 32 (כמעט…) נשואה פלוס שני ילדים, שני כלבים וחתולה
גרה ביובלים, בגליל, מיום שנולדתי, ילדה שלישית מבין 4 ילדים.
את התיכון העברתי בקציני ים בעכו במגמת מכונאות ימית ומשם המשכתי לחיל הים בתפקיד צלילה
כל חיי מצאתי את עצמי עוזרת לאחרים באהבה רבה בכל עבודה שהגעתי אליה.
בלימודים תמיד התקשתי להקשיב בשיעורים אבל בגלל שישבתי בשקט ו"רק קישקשתי במחברות" לא נתנו לזה במה של הפרעות קשב וריכוז ואיכשהו הצלחתי לסיים עם תעודת בגרות מלאה (גבולית אבל מלאה).
אוניברסיטה לא הצלחתי לעבור יותר מהשנה הראשונה ואפילו לימודי טיפול לא הצלחתי לסיים למרות שידעתי בתוך תוכי שאני מסוגלת להרבה יותר מזה.
במקרה לאחר לידת ביתי נתקלתי במודעת דרושים לאומגה 3 גליל ובשנייה אחת נשאבתי למעמקי האוקיינוס והמוח :-)
אני מוצאת את עצמי מוקסמת ומתרגשת מכל סיפור הצלחה כאילו קרה לי בעצמי ומקווה ומייחלת להצלחה עם כל סיפור חדש שמגיע לאוזני.
באופן אישי שני ילדי נהנים מצריכת דגים יום יומית וגם אני כמובן וגילית שמולטיטאסקין זו לא מילה גסה ושאפשר להמעיט בצריכת פחמימות אפילו שהן החברות הכי טובות…
אני שואבת השראה מההצלחות שלכם אז תמשיכו להצליח!!
שלכם, ענת הדר איציק

ענת

אורנה בן צבי מספרת על ההתמודדות שלה עם תסמונת הטורט של בנה ותהליך ההחלמה. על הסימנים הראשונים, ההחלטות וההתמודדויות לפני ואחרי הבחירה באומגה 3:

איך הכל התחיל

בקיץ 1991 ילדתי את בני המקסים אסף (שם בדוי, לאורך כל הדרך אנחנו מקפידים לא לפרסם את שמו – אין לו עניין להפוך לכוכב ריאלטי). עד גיל חצי שנה הכל היה רגיל, ואז לילה אחד, אסף התעורר בצרחות נוראיות שלא ניתן להרגיע בשום אופן. הרגשתי שמשהו בוער בו מבפנים ולא נותן לו מרגוע. מאותו יום התנהגות זו נהייתה יומיומית.

1402625_19862838

לאחר תקופה קצרה החלו להופיע אצל אסף פריחות קשות שגרמו לו לגרודים על כל הגוף, וכן חוסר שקט ובכי רב. לקחנו אותו לבדיקות אלרגיה, אך לא נמצא שום גורם. מאותו יום נאלצנו למנוע מאסף לזחול ולגעת בדשא או חול, הלבשנו אותו בבגדים ארוכים גם בקיץ, בכדי למזער את מגע הגוף עם דברים העלולים לגרות את עורו. בנוסף לכך, אסף התקשה לישון בלילות מפני שהאלרגיות הציקו לו, לכן שנים בילינו את לילותינו בטיולי עגלה כדי שהאוויר יצנן את עורו. היו גם תקופות בהן מידי יום הוא קיבל תרופות סטרואידיות.

אסף היה ילד מאוד סוער כבר מהיותו פעוט אך המצב החמיר עם הגיל. ככל שהוא גדל מבחינה פיזית כך היה קשה להשתלט עליו והסערות היו יותר קשות. אי אפשר היה להשאיר אותו לרגע לבד, הוא לא היה חש כאב ולכן היה מגיע לפציעות פיזיות בלי לחוש אותם. במשך שנים לא יכולנו לנסוע איתו למקומות או לפגוש אנשים. אם היו באים אלינו אורחים, הוא ישר היה קופץ עליהם, מתיישב עליהם, מציק להם מילולית. זה היה מאוד לא נעים.

אסף היה מאוד אנרגטי, ולא עצר לרגע ופשוט הפעיל את כל הבית. הוא היה רץ על הספות, עושה סלטות באוויר, מעולם לא הצליח לשבת לאכול ארוחה ליד השולחן, אלא תמיד היה מכניס משהו לפה וקם לעשות סיבובי ריצה מסביב לשולחן. בבוקר כשהייתי מעירה אותו, לא היה קשר בין הסדין למזרון, כאילו כל הלילה הוא היה עסוק במלחמות.

בנוסף לכך, קללות היו חלק מהדיבור היומיומי שלו, אי אפשר היה להעיר אותו מבלי לחטוף צעקות וקללות. בתקופה זו גם התפתחה אצלו אובססיה תנועתית שכפתה עליו לחזור על מספר פעולות שוב ושוב ברצף. בעלי נאלץ פעמים רבות להחזיק ולחבק אותו בחוזקה עד שנרגע.

בגיל חמש לקחנו אותו לאבחון קשב וריכוז אצל מאבחנת מקצועית, שמצאה שהילד אינו סובל מבעיית קשב וריכוז. אך המצב מבחינה חברתית והתנהגותית הלך והחמיר. אסף היה רב עם הילדים, אלים, חסר שקט. בבית הספר הוא לא הצליח להתמקד בלימודים וברח כל הזמן. הוא היה במצוקה גדולה, וכך גם אנחנו.

כשאסף היה בן שבע הוא נסע לבקר את הסבים באחת החופשות. כעבור יומיים סבתו התקשרה בבהלה כי הילד התחיל לעשות תנועות מפחידות, כאילו הוא הולך לשבור את המפרקת שלו. מיד הם החזירו אותו הביתה, וראיתי שהוא סובל מטיקים מאוד קשים עם הראש והפנים. פנינו מהר לרופאת המשפחה, אשר הפנתה אותו מיידית לבית חולים. הנירולוג שבדק אותו קבע שאסף עם תסמונת טורט.

טיפול תרופתי

הנוירולוג נתן לאסף תרופה בשם ’הלידול’ כדי להרגיע אותו. מכיוון שמעולם לפני כן לא שמענו על טורט, התחלנו לתת את התרופה כפי שקבע הרופא. האפשרות לקבלת תרופה עודדה אותי במידה מסוימת, ויחד עם זאת הייתה זו תקופה קשה שבה לא באמת ראיתי את האור בקצה המנהרה. התרופה אכן הרגיעה את אסף, אך אופיו השתנה לחלוטין. מילד פעלתן הפך לזומבי חסר כוח ואפאתי. הרגשנו שהוא הולך לנו לאיבוד. השלב הזה מאוד הבהיל אותי כאמא. וכאילו לא די בזה, כנגד האלרגיות הקשות, אסף נאלץ להמשיך ולחיות על תרופות סטרואידיות. הילד שלי חי מתרופה לתרופה.

טיפולים אחרים

לאחר תקופה שבה ראינו מה ההלידול עושה לבננו, הבנו שאיש לא יוכל להציל אותו חוץ מאיתנו, וכמו שבעלי אמר לי -"זה הילד שלנו, אחריות שלנו, ואנחנו צריכים למצוא את הפתרון!", מהיכרותי עם בעלי ידעתי שהוא ימצא את הפתרון.

מאותו רגע הוא התחיל לחקור לעומק בכל מקום שיכל, ושאל מה זה טורט ואיך אנשים מתמודדים עם זה ברחבי עולם. כך הוא הגיע למחלקה הפסיכיאטרית באוניברסיטת הרווארד, שחשפו בפניו אלטרנטיבות טיפוליות. דרכם התקשרנו עם מכון הנדל בארה "ב שמתמחה בטיפול בטורט ואוטיזם. מנהלת המכון הפנתה אותנו למטפלת ישראלית שמתגוררת בארה"ב ומתמחה בטיפול בטורט, ולמרבה המזל בדיוק הגיעה לחופשה בישראל. התקשרנו אליה, וענתה לנו אישה מקסימה, שקיבלה אותנו אפילו שתפסנו אותה באמצע החופשה. היא עשתה לאסף אבחון נוסף בכדי לאשר שאכן הוא עם תסמונת טורט. היא הסבירה שמדובר בילדים עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות ושיש מה לעשות. בשלב הזה אסף כבר היה כמעט בן שמונה, וזו הייתה הנקודה הראשונה שבה חשתי מפנה חיובי.

היא לימדה אותנו את שיטת הנדל, שיטת התעמלות שיש לבצע מידי יום כשעה. כמו כן, היא קראה כמה מחקרים שטוענים שאפשר להיעזר בחומצות שומן בשם אומגה 3. החלטנו להתחיל עם ההתעמלות ולחכות עם האומגה, בכדי להפריד בין שיטות הטיפול ולגלות מה באמת יעבוד. כל בוקר אחרי ששילחתי את ארבעת ילדיי האחרים מהבית, ולפני שיצאתי לעבודה, הייתי עושה עם אסף את ההתעמלות. זה היה מבצע כמעט בלתי אפשרי. הוא לא תמיד שיתף פעולה ולפעמים באמצע התרגול היה פשוט לוקח את עצמו ובורח מהבית. הייתי משכנעת אותו לחזור בעזרת מיני תחבולות.

הטיפול באומגה 3

אחרי חצי שנה של התעמלות לא ראינו שום תוצאות וההלידול היה נוראי. אז החלטנו לנסות אומגה 3. כל השלבים האלו היו בניסוי וטעייה, לא הייתה לנו תמיכה מאף אחד ולא היה מי שייעץ לנו. אני הייתי בחרדה גדולה מפני הפסקת התרופות, מאוד פחדתי שהוא יחזור לסערות שהיו לפני התרופות (למרות שגם עם התרופות לא הייתה רגיעה מוחלטת ועדיין היה לו מזג סוער לצד האפאתיות) פחדתי שלא אשתלט על הכל, מה גם שלאורך הדרך שאר הילדים בבית שלמו את המחיר.

שני דברים שכנעו אותי להסכים למעבר לאומגה 3: בעלי הסביר לי על הנזק לטווח ארוך שהתרופות יכולות לגרום, ואני רציתי בחזרה את הילד שלי!

התחלנו לקנות אומגה 3 של חברה שהיתה קיימת בארץ, שהצלחנו למצוא רק בבית מרקחת מיוחד. בתקופה ההיא אומגה 3 לא היתה מוכרת לטיפול בטורט בארץ כמו היום, והרגשנו שאנו מגששים באפלה.

תוך שלושה חודשים מתחילת הטיפול באומגה 3 (במקביל להלידול) התחלנו לראות הטבה, אסף נהיה קצת יותר רגוע ופחות סבל מאלרגיות. בשלב הזה ניסינו לעניין את הנוירולוג באומגה 3, אך הוא לא התרשם. בעלי התחיל על דעת עצמו, להוריד בהדרגה את ההלידול ולהגביר אומגה 3, עד שהורדנו לגמרי את ההלידול ונשארנו רק עם האומגה. המצב הלך והשתפר, וככל שאסף גדל כך העלינו את המינונים בהתאם למשקלו.

התחלתי להרגיש הקלה ולהאמין שיש סיכוי, אך מידי פעם היו ירידות שבהן פחדתי מאוד שהאומגה 3 לא עושה את העבודה. בקשתי לחזור לתרופות, מתוך חשש שאנו פועלים על דעת עצמנו ואין לנו בטחון שזה יצליח. היום אני יכולה להזדהות עם אמהות שבמהלך התהליך, כאשר יש רגרסיות, נבהלות וחוזרות לתרופות. יחד עם זאת, במבט לאחור, אני ממליצה להן להתאזר באורך רוח. למזלי בעלי היה נחוש להצליח ולא ויתר לי גם כשאני נשברתי. הוא טען, ובצדק, שבאומגה 3 ראינו את השיפור היחיד עד כה, ולכן חשוב להתמיד בה ובמידת הצורך אף להעלות את המינונים שלה. וכך, למרות העליות והירידות, המגמה הייתה מגמת שיפור מתמדת.

במהלך הזמן שמנו לב שבכל פעם שפתחנו קופסה חדשה של אומגה 3, לקפסולות היה ריח וצבע שונה מהקופסה הקודמת, והתגובה של אסף לחומר הייתה קצת אחרת. הגילוי הזה היה בזכות העובדה שניהלנו מעקב קפדני ויומיומי (עוד מתקופת ההלידול) אחרי ההתפרצויות של אסף, ואחרי מינוני התרופות. המעקב הזה היה חשוב מאוד לתהליך, שכן מתוכו הבנו שכנראה שהחומר שקנינו לא תמיד טרי. הדבר מאוד הדאיג אותנו ולכן החלטנו לחפש מקור שיבטיח לנו את טריות המוצר.

כך הגענו ליצרן הקנדי אושן-ניוטרישן וקנינו ישירות מהם, כדי שהחומר יהיה טרי. מאותו רגע ראינו עוד שיפור במצב, עד שבשלב מסוים הילד עשה מהפך: הוא נהיה אמפאתי, מתקשר, מלא חברים, לומד, בקיצור ילד הפלא שלי. הרגשתי מאושרת, הצלחתי לתקשר איתו ולהתחבר אליו, ונמסתי בכל פעם שראיתי אותו (אבל זה לא חוכמה כי ככה אני נמסה מול כל ילד שלי).

חלק מהדברים שעודדו אותי הייתה העובדה שאסף כבר יכול היה להסביר לי את התחושות שלו בהתקף. לדוגמה, הוא היה אומר לי שהוא מרגיש שהוא חייב לשים את היד על מחבת רותחת, אבל הוא יודע שהוא חייב לשלוט בעצמו. עצם זה שהוא יכול היה לספר לי ולהסביר לי בצורה ברורה, גרם לי להרגיש שיש שינוי משמעותי. אסף נהיה הרבה יותר רגוע, שקט ושמח, הוא פשוט זרם עם העולם ולא נלחם בו.

התמיכה של המשפחה המורחבת היתה עוד גורם חשוב מאוד בתהליך שעברנו. הורינו היו מקור תמיכה אדיר עבורי. הם התנהלו עם הילד ואיתי בסבלנות אין קץ וללא שיפוטיות, רק נכונים לעזור. הדבר היה חשוב הן בהיבט הרגשי, הן בהיבט של חלוקת הנטל והן בהיבט הפרקטי של יישום הטיפול התזונתי וההתנהגותי באסף, כפי שאנו הוריו ראינו לנכון.
יצירת מעגל תמיכה היא נקודה חשובה ויש לעשות אותה ברגישות עם האנשים המתאימים.

ההיעלמות המוחלטת של הטורט הייתה בגיל חמש עשרה בערך. התהליך אומנם היה הדרגתי, וכאמור עם עליות ומורדות, אבל בגיל הזה ממש נעלמו כל הסממנים. האלרגיות השתפרו די מהר מתחילת הטיפול והוא הפסיק תוך זמן קצר לקבל סטרואידים. אם הופיעו מדי פעם פריחות על העור, הן היו מאוד מינוריות.

תזונת אומגה

יש לציין שבהתחלה לא שינינו דבר בתזונה שלנו. עם הזמן גם התזונה שלו ושלנו השתנתה בהדרגה, עד שהגענו לתזונת אומגה שעל פיה אנו אוכלים כיום (אך לא בפנאטיות).

בהתחלה התזונה בבית הייתה מבוססת על קורנפלקס עם סוכר בבוקר, פסטות, לחם לבן, ירקות ותפו"א, בקיצור, הרבה סוכרים. לאחר שהתחלנו עם האומגה 3, בהדרגה הבנו יותר ויותר את השפעות התזונה ושינינו את הרגלינו התזונתיים בהתאם. כיום התזונה בבית מבוססת על הרבה בשר אדום ושומני, גבינות שמנות, הרבה ביצים, סלטים וירקות מכל הסוגים, ולחם מקמח שיפון מלא מרוח בחמאה.

סוף טוב הכל טוב

אסף כבר בשנות ה-20 שלו והוא בחור חברותי, מנומס, טוב לב, אכפתי ואינטליגנטי מאוד. הוא אוהב לעזור לזולת, רגיש לאחר, לוקח אחריות, נעים הליכות. את בית הספר הוא סיים בציונים טובים והוציא תעודת בגרות מלאה עם ציונים גבוהים. הוא התגייס לצה"ל לאחת היחידות המובחרות ביותר וחי חיים בוגרים כמו כולם. הוא אהוב על המורים, על המפקדים ועל הסביבה ומוקף בחברים. בכל מקום חדש הוא משתלב חברתית בצורה מאוד טובה. בקיצור, חלומה של כל אמא!
אם תפגשו אותו היום, לעולם לא תנחשו שפעם הוא היה טורטניק…

בנימה אישית

אחד הדברים החשובים ביותר זה לקבל תמיכה מהמשפחה הקרובה והמורחבת ושיתוף פעולה מצידם. כמו כן חשובות ההתמדה, הנחישות והסבלנות – זה משתלם.

אסף שלנו העניק לנו מתנה גדולה בכך שבדרכו הפרועה כיוון אותנו לגלות דרך בריאה לכל המשפחה ותודות לו זכינו להנאה שבבריאות טובה ואוכל טוב.

ארוחת יום שישי

לקריאת סיפורנו על ההחלמה מטורט ועד הקמת החברה אומגה 3 גליל

גיא בן צבי- אוטודידקט מושבע, יזם הייטק ועד לא מזמן מנכ"ל חברת צייס ישראל, טכנולוג חומרים ומומחה לאומגה 3 ותזונה. בעלים ומייסד (ביחד עם אורנה) של אומגה 3 גליל. ומכיוון שלשם כך התכנסנו באתר הזה, הנה סיפורו האישי מנקודת המבט של אבי המשפחה שהציל את המשפחה שלו וכעת עוזר גם למשפחות אחרות.

בשנת 1991 נולד בני. מיום היוולדו הוא היה פחות בריא מאחיו, אך עד גיל חצי שנה הכל היה בגדר הרגיל. החל מגיל חצי שנה חיינו התהפכו- הילד סבל מגירוד ואלרגיה קשה בעור, וזה לווה בצרחות וסבל רב, שטופלו ע"י תרופות סטרואידיות באופן קבוע.

עם הגיעו לגיל פעוט הוא כבר נהיה סוער באופן קשה להתמודדות, עד שבגיל שבע אובחן בלוקה בתסמונת טורט, שבאה לידי ביטוי בהתנהגות היפראקטיבית וטיקים. זו היתה הפעם הראשונה ששמענו על מחלה בשם תסמונת טורט. אבדנו באפלה.

הרופאים המליצו על טיפול תרופתי. התחלנו כמובן בטיפול, אך מיד התברר כי הוא אכן מעלים את הטיקים אך גורם לילד חרדות קשות והופך אותו מילד פעלתן לזומבי.

ההתמודדות איתו והטיפול בו גזלו את כל זמננו ומרצנו. הטיפול התרופתי היה אסון. המשפחה היתה על סף התמוטטות.

הבנתי כי אני ואשתי בלבד נציל את הילד, הרופאים לא יעזרו.

כך התחלתי לחקור ולשאול, עד שהגעתי לפורום אמריקאי שבו המליצו לי לנסות טיפול באומגה 3.

לא ידעתי מה זה, אבל גם לא היה לי מה להפסיד. ומכיוון שאני חוקר מטבעי יצאתי למסע מחקרי וניסיתי על בני שמן דגים תוך כדי ירידה הדרגתית מהתרופות הפסיכיאטריות. מיד ראיתי תוצאות!

גיא מציג בכנס חוקרי השומן העולמי, שטוקהולם 2014

 בתמונה: גיא מציג את מחקרו בכנס חוקרי השומן העולמי ISSFAL, שטוקהולם 2014

 הבעיה היתה שההטבה היתה בלתי עקבית. רכשתי שמן דגים מבתי מרקחת בארץ, והבחנתי כי כאשר הכמוסות שאני נותן לו הן צהבהבות וצלולות יש השפעה בעוד כאשר הכמוסות עכורות וכתומות הן לא פועלות.

מיד יצאתי לתור אחר פשר העניין וכך גיליתי כי אומגה 3 חייבת להשמר בקירור על מנת שלא להתחמצן. מסעותיי נעו בין פורומים וחוקרים מכל העולם ועד נסיעות לפגישות במפעל של יצרן השמן דגים (אושן ניוטרישן קנדה). אני מכיר את תורת האומגה 3 על בוריה.

הצלחתי לשכנע את היצרן למכור לי ישירות, והבאתי את השמן הטרי ארצה. מרגע שהתחלנו להשתמש בשמן טרי השיפור נהיה עקבי והילד החלים! החלים מתסמונת טורט! אף אחד לא האמין עד אז שזה אפשרי.

השימוש בשמן

דגים לווה גם בשינוי תזונתי על פי תזונת אומגה, מבית מחקרה של ארטמיס סימופולוס.

וכך הבריאה כל המשפחה ביחד. הבן שלי הוא היום קצין מובחר בצבא, סיים לימודים בהצטיינות והוא עלם חמודות מוכשר וחברותי והמשפחה כולה נהנית מבריאות ותזונה טובה.

ההצלחה שלנו עברה מפה לאוזן וכולם רצו את האומגה 3 משמן דגים שלנו. הביקוש נעשה כה גדול שהחלטנו להפוך את ההפצה למסודרת והקמנו את העסק המשפחתי שלנו "אומגה 3 גליל".

בהקמת העסק שמנו לנו למטרה, אורנה אשתי ואני, לספק ללקוחות שמן דגים באיכות ואמינות גבוהות ביותר ולסייע לכל משפחה הזקוקה להחלמה.

על בסיס הטיפול בבני והנסיון המצטבר עם משפחות נוספות פיתחתי את פרוטוקול אומגה שבאמצעותו אני מלווה משפחות בגמילה מתרופות כבר כ 4 שנים.

עד היום עברו בפרוטוקול מעל 100 משפחות, כאשר משך ביצוע הפרוטוקול נע בין 3 חודשים לשנתיים. בכל זמן נתון יש כ 20 משפחות בליווי הפרוטוקול השולחות עדכונים שבועיים או דו שבועיים. בכל שבוע מצטרפות מספר משפחות למסע. אמנם אין לי הכשרה רשמית תחום הביו רפואי אבל יש לי השכלה מאד רחבה ועמוקה בלתי פורמלית, וכך אני מסייע לכל מי שבוחר להשתמש בעצתי.

במהלך השנים האחרונות שימשתי כמנכ"ל חברת הי-טק (צייס בכרמיאל), תפקיד אשר לא איפשר לי  זמן פנוי מעבר להתכתבויות עם המשפחות בזמני הפנוי בלילות ובסופי שבוע.

במהלך שנים אלו נעשו עשרות פניות של הורים להפגש איתי או להתיעץ טלפונית, אך מחוסר זמן  נאלצתי לדחות בקשות אלו , ולהפנות את כולם לצורת התקשורת היחידה שמאפשרת לי לעמוד בלחץ  הפניות – תקשורת בדוא"ל תוך העזרות בטפסים של פרוטוקול אומגה.

בכל אותה תקופה לא הייתי עובד של אומגה 3 גליל (הייתי ביחד עם אורנה הבעלים של החברה , אך לא עבדתי בה). את ליווי המשפחות עשיתי בהתנדבות ובחינם.

לאחרונה, בראשון לאוקטובר 2013 למען דיוק, התפטרתי מתפקידי כמנכ"ל צייס ועברתי לעבוד  במשרה חלקית באומגה 3 גליל כיועץ המדעי. במסגרת תפקידי זה אתן הרצאות והדרכות ואשקיע יותר זמן בליווי משפחות.

את ההרצאות בכוונתי להרחיב לקהלי יעד נוספים מעבר להורים לילדים עם בעיות נוירופסיכאטריות. קהלים אלו יהיו למשל ספורטאים, חולי לב והסינדרום המטבולי, נשים הריוניות ומניקות ועוד.

ביתרת הזמן שלי אני ממשיך לעבוד בצייס כמנהל פיתוח עסקי של צייס בישראל ואעסוק בעוד מספר  עיסוקים המענינים אותי כמו אנרגיה חליפית, רכבים חשמליים (אני פעיל בעמותה לתחבורה חשמלית בישראל) ותחביבי הרבים כמו רכיבה על אופני הרים, טיולי טרקינג, סנובורד בחורף ועוד.

תוספת הזמן שיש לי במסגרת עבודתי באומגה 3 גליל הביאה אותי למחשבה שניתן להענות לבקשות של ההורים לפגישות אישיות. לכן אקדיש בכל שבוע מספר שעות לפגישות עם משפחות שיהיו מעונינות בכך. הפגישות יהיו בדרך כלל לקראת או במהלך פרוטוקול אומגה ויאפשרו לי להסביר טוב יותר למשפחות את מהלך העינינים. ניתן לתאם פגישה דרך ביתי אור or@omega3galil.com

בברכת הצלחה ובריאות

גיא

אוקטובר 2013

שלום שמי אור, חלקכם כבר שמעו את קולי בשיחה מאומגה 3 גליל. אני בתם הבכורה של גיא ואורנה מאומגה 3 גליל. בקיץ 2012 הצטרפתי לעבודת הצוות בחברה, וזוהי הזדמנות לעשות היכרות.
אני בת 31 נשואה לעומר ואמא לאלונה ומיכאל. גרה בשכניה ועובדת באומגה 3 גליל. כשתתקשרו למשרד ואני אענה, אנא אל תתבלבלו, לאמי ולי יש שם דומה ואנחנו גם נשמעות אותו דבר…

P7260156

כבר מעל עשור שאני מלווה את משפחתי במסע התזונה והאומגה, החל משלבי הגילוי, דרך הקמת החברה ועד היום. אני גאה כמובן במשפחתי, ובפרט גאה להיות חלק מאומגה 3 גליל כחברה עסקית, שהיא בעלת חזון אנושי – לעזור לכל מי שאפשר באמצעים שלנו.

בעקבות שנים שבהן אני אישית חווה את תועלת התזונה הנבונה, ולצד זה אני רואה ושומעת עדויות של אנשים רבים שהסתייעו והצליחו להיחלץ מצרות רפואיות שונות באמצעות הפעילות של אומגה 3 גליל, אני גאה מאוד להצטרף לעבודה בחברה ולסייע בהמשך הגשמת החזון.

לפני שהתחלתי לעבוד עם ההורים באופן רשמי, עסקתי בתחומים של טכנולוגיה ואבטחת איכות ומאוחר יותר בתחום של ניהול ידע. למדתי לתואר ראשון אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. ב 2012 עברנו אני ובני משפחתי להתגורר ליד ה"חמולה" בשכניה, ובאופן טבעי עברתי גם אני לעבוד עם המשפחה במה שבאמת גורם לי סיפוק.

את השימוש באומגה 3 התחלתי בעקבות בני המשפחה, ואני ממש זוכרת את החודש-חודשיים הראשונים שבהם התחלתי לצרוך שמן דגים, ובמקביל גם שיניתי את התזונה (הפסקתי עם הקורנפלקס, תפוחי אדמה, לחם לבן וכדומה).

השינוי היה קודם כל חיצוני, אני זוכרת שהתחילו להחמיא לי על עור הפנים שנהיה חלק ועל הגזרה שהצטמצמה (לחם לבן וקורנפלקס סופם בקילוגרמים לא מעטים). בהרגשה הגופנית שמתי לב קודם כל לאלרגיות. מאז היותי ילדה סבלתי מפריחות בעור ואלרגיות של עונות מעבר, וממש באופן מיידי עם השיפור התזונתי, הרגשתי שתופעות האלרגיה והנזלת למיניהן נהיו מתונות הרבה יותר ואף נעלמו לגמרי, וגם העור שלי נהיה רגוע. היתה זו הקלה רצינית. בהמשך הבחנתי גם שמחלות החורף נהיו קצרות וקלות יותר מבעבר.

מאז אני ממשיכה לצרוך שמן דגים, ומשתדלת לשמור על תזונה נבונה (אודה ולא אכחד שאני חוטאת לעיתים בסוכרים כאלה ואחרים, אך כמו שאומרים אצלנו "אסור להיות פנאטים"). בכל מקרה, אני נוהגת כמיטב יכולתי לפי תזונת אומגה הכוללת ירקות ירוקים, בשר אדום ושומן מן החי. ואת הסוכרים אני משתדלת לאכול בצורתם המלאה (קמח שיפון מלא, אורז בסמטי מלא וכדומה). וכדי להשלים את החסרים באומגה 3 וויטמין די אני נוטלת תוספים.

בימים אלו אני מגדלת שני ילדי אומגה מוצלחים מאוד (ואני אובייקטיבית לחלוטין :-). בזמן ההריון וההנקה אני נוהגת להעלות את המינון הרגיל שלי של שמן דגים. כאשר הילדים מתקרבים לגיל שנה אז מירב תזונתם מתבססת על מזון מוצק ולא על הנקה, הם מתחילים לזלול שמן דגים כמו ממתקים (אם כי אנחנו מגבילים לקפסולה אחת ביום ובפה סגור, אחרת היא תחסל את המלאים ואנחנו נריח כמו דג…). אם נראה לכם שאני מגזימה אתם מוזמנים לצפות בסרטון ילדת אומגה.

אני מאמינה מאוד בחזון, בפעילות ובתפריט של אומגה 3 גליל ושמחה לעשות כמיטב יכולתי כדי לעזור ולהועיל לכל מי שצריך ומעוניין. מאחלת לכולנו דרך צלחה ובריאות שלמה.

אור

זכות גדולה נפלה בחלקי להצטרף לאחרונה למשפחת אומגה 3 גליל, וללוות את המשפחה בצעדיה העסקיים בעולם השיווק והמכירות.

אני מגיעה לכאן אחרי שנים רבות של ניסיון בתחום תוספי התזונה ואורח החיים הבריא. שמחתי להיות אחת מעמודי התווך שבנו את התחום בארץ ומיצבו את חשיבותה של הרפואה המשלימה בשיח הישראלי, ויחד עם זאת למצוא מיזמים חדשים מלאי התלהבות.

לאומגה 3 גליל הגעתי מתוך אמונה רבה במהות דרכה ופועלה של החברה.

גם אני, כמו רבים מכם, מתמודדת עם "הפרעת" קשב וריכוז. באופן אישי אני ממש שונאת את המונח "הפרעה". השם מיד מעורר בי תחושה רעה, בעוד בשבילי זו הזדמנות גדולה לצמיחה, ליצירתיות, ליחודיות,לעוצמה ועוד הרבה מן הטוב.

תמיד חיפשתי עבורי ועבור משפחתי פתרונות תזונתיים והוליסטיים להתמודדות עם הקשיים, פתרונות שרואים אותך ומקשיבים לך.

אני תקווה שגם אתם תמצאו כאן הקשבה.

בברכת בריאות,

בתיה פרחי

נובמבר 2014

בתיה פרחי

בתיה פרחי

1